[ליצירה]
וואו. זה נהדר. כתוב טוב, עד שלרגע התחלתי לרחם על מישהו פה....
הציניות חזקה ומצויינת!!!
אהבתי את החיבור לאם סיסרא, ואהבתי את התוספת על המכונית תופת בשבי שומרון!
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
אני ממש אהבתי, כאחת שלומדת כימיה בשנתה האחרונה בתיכון אני מבינה בדיוק על מה אתה מדבר!
אני לא יכולה לספור את הפעמים שחשבתי לקפוץ מחלון הכיתה או לעשות משהו רק כדי שיעיפו אותי החוצה בשעה 3 בצהריים בה למדנו על פולימרים.
בכל מקרה- קליל משעשע ומעלה הזדהות.
תודה!
[ליצירה]
אז מה אם לא קראתי את 1984? כל הזמן מישהי בבית שלי מדברת על הספר הזה. אני יודע אותו בעל-פה בלי לקרוא אותו! (ראי המשפט הראשון בהקדמה ל'הנסיכה הקסומה' של ויליאם גולדמן...)
אולי את יודעת על מי אני מדבר? האחות הגדולה?
אל תדאגי. לא התכוונתי אלייך: א. אין מצב שאי-פעם תיבחרי לנשיאת הזבל, כך שארצות הברית- עוד חזון למועד. ב. נראה לך שאני אסכים להיות אח של מישהי שקוראים לה סוזי?
[ליצירה]
אין ספק, שבקטע האמנותי ניצחת.
נותר לי רק לחתום בברכת "ממית ומחיה ומצמיח ישועה" - מתוך שממית, הוא יחיה ויצמיח לנו ישועה. אמן.
מאיר פרידמן - בלום כאן ועכשיו, בבקשה. אף אחד לא איים עליך, אלא אם כן אתה מפחד מהמשיח... (נשמע קצת כמו "מפחד מהחושך". בייחוד כשאתה לא מאמין בביאתו בכלל. אז באמת כדאי לך להפסיק...)
[ליצירה]
אכן. כמה פעמים אמרתי לך שאין סיכוי שתגיעי לירח, סומסום? יפה. חזרי אחריי: סופר-סתם תמיד צודק! תמיד!
את טועה בנקודת המבט שלך. זה לא שלא תפסת אף כדור. הכדורים "בורחים" ממך.
גם אני מבכה את התמוז בסיטואציה שהצגת.
עלי והצליחי. במלים אחרות: אהבתי.
[ליצירה]
לקטע הזה חיכיתי בכליון עיניים. זו הסומסום שאני אוהב. על מי אני עובד? אני שונא את הסומסום על הלחמניות...
את יודעת לתאר תולעים בצורה כל-כך מוצלחת, שבאמת התחלתי לחשוב שאת כותבת טוב... בסוף אני אקרא את הקטע הזה עד הסוף. או, במילים אחרות: יפהפה, אבל קצת יותר מדי ארוך... דילגתי על כמה חלקים ושיחזרתי רק מתוך הזכרון...
שבת-שלום!
[ליצירה]
פתרון כלבבי. אם כי זה קצת כמו הספרים של ג'ון גרישם- אתה מסיים מאוחר מדי. היה אפשר לקצץ בכמה שורות.
הזוי כמו שצריך. הייתי זקוק לזה בשעה כה מוקדמת של הבוקר...
[ליצירה]
אגב, רסיס- המשפט "קשה זיווגו של אדם וכו'" מדובר בזיווג שני, לא בראשון.
וכן. הכאב הזה חזק, וצריך לחשוב עליו- אפילו שהוא חזק. כמו על כל כאב, בעצם.
אני לא רואה סיבה למה הכאב שבשואה אפשר להעלות על הכתב כי "נוח" להתמודד איתו ועם הכאב הזה לא- אפשר להוריד מהליריות ולא לזרוק משפטים סתומים.
היצירה יפה, וכואבת.
[ליצירה]
כואב לי מקנאה- זו הייתה כוונתי. זה כתוב יפה וברור (בשביל, בכל אופן. אני מכיר אנשים שהיו יושבים שעתיים ומתווכחים האם זה נהיר מספיק או שמא חסרה שורת קישור בין קטע לקטע- מה שכמובן יהרוס את כל היופי בסיפור, ואת כל הערב של האנשים האלו...)
[ליצירה]
[ליצירה]
אאוץ'. אני מקווה שאני לא שנוא עלייך. אני עוד עלול למצוא את עצמי בתור... שימפנזה? או שמא כבר מצאתי?
הפסוק שציטטת מתאים בול. אני חייב לציין ששבית את ליבי עם הציניות. אשרייך.
את כותבת יפה, אבל אם כבר ניקדת- צריך לבוא מפיק גם בשורה שלפני האחרונה, לא? (מלבושיה- המלבושים שלה. נראה לי, אם כי אני רק מתחיל בניקוד...)
[ליצירה]
הוא חשב שהיא מטאפורה? מזל שלא היה ביולוג. עוד היה חושב אותה לליזוזום. וזה באמת מעליב.
יפה. נכנס לרשימת היצירות האהודות עליי, אם כי אני לא בטוח שזו מחמאה גדולה. ובכל זאת- כל הכבוד!