[ליצירה]
יפה מאוד ונכון
"ואהבת את ה´ אלוקיך"
"ואהבת לרעך כמוך"
ואהבת -
כי זו האמת ,והיא מהרצון תצמח,
כי פעם לפני אלף גלגולים,עוד בזמן שאור היה ישותך
במקום שכולו רצוף אהבה,רצוף טוב ועונג ,עד אין סוף.
אתה אהבת , והוא ואתה חד הוא.
ואהבת –
כי מובטח לך ,ולזולתך לראות עולמך בחייך.,
בעתיד הקרוב – חיש מהר ,דרך האור שיחזירך למוטב ,
או שלא – או דרך מייסרת ומייגעת ,בזמנה.,
זה לא משנה ,בעיתה או אחישנה –
מובטח שתאהב שוב, שתהפוך לקבל על מנת להשפיע..
ואהבת -
לא בנקודה אחת בזמן ,אהבה תדירה
ולא ברגע מסויים ,אלא יחד בהויה מושלמת
ואהבת-מעל הזמן ,חווית ועדיין חווה ,היה הווה ויהיה.
ואהבת –
לא כי אתה בוחר בזה,כי בשקר אין בחירה חופשית,
כי במקום כלשהו ,באצילות הבריאה, –
שבו האמת מוחלטת ותמיד נעימה.,
זה הדבר הנכון...לאהוב בלי גבול ומידה..
[ליצירה]
יפה מאוד ונכון
"ואהבת את ה´ אלוקיך"
"ואהבת לרעך כמוך"
ואהבת -
כי זו האמת ,והיא מהרצון תצמח,
כי פעם לפני אלף גלגולים,עוד בזמן שאור היה ישותך
במקום שכולו רצוף אהבה,רצוף טוב ועונג ,עד אין סוף.
אתה אהבת , והוא ואתה חד הוא.
ואהבת –
כי מובטח לך ,ולזולתך לראות עולמך בחייך.,
בעתיד הקרוב – חיש מהר ,דרך האור שיחזירך למוטב ,
או שלא – או דרך מייסרת ומייגעת ,בזמנה.,
זה לא משנה ,בעיתה או אחישנה –
מובטח שתאהב שוב, שתהפוך לקבל על מנת להשפיע..
ואהבת -
לא בנקודה אחת בזמן ,אהבה תדירה
ולא ברגע מסויים ,אלא יחד בהויה מושלמת
ואהבת-מעל הזמן ,חווית ועדיין חווה ,היה הווה ויהיה.
ואהבת –
לא כי אתה בוחר בזה,כי בשקר אין בחירה חופשית,
כי במקום כלשהו ,באצילות הבריאה, –
שבו האמת מוחלטת ותמיד נעימה.,
זה הדבר הנכון...לאהוב בלי גבול ומידה..
[ליצירה]
אוךך זה נפלא, לא מדוע, כי אם לשם מה.
זה סוג לא פשוט של קבלת ארועי החיים, אבל משו אחר לא נראה לי יותר קל באמת.
גמני, גמני רוצה מהבית האחרון,
והרבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבה...
תודה יקירה
חורף עוטף
כּנרת
[ליצירה]
בלתי רגיל. האופן בו מתגלגלים מתחילת השיר ועד סופ, מבלי לשים לב לכברת הדרך - נזקף לכשרון שלך.
אכן זה עץ הדעת
שהנופל לקורבנו
פעם יפקח הוא את עינו
פעם יביא לעוורנו
[ליצירה]
מממ....מוכר כל כך.
ויתור על המקום המוכר והבטוח לטובת הלא נודע המאיים - לא משנה כמה הוא מבטיח ולשם שינוי אמיתי - זה לא קל.
לוותר על הקשבה? - אף פעם
[ליצירה]
יאצק,
להגיד את האמת בצורה כה אמצעית זה כישרון וישרות... שכוייח
קארל מרקס טען שהא-לוהים הוא אופיום להמונים, ובשירך אני רואה תגובה ניצחת לו. לא-לוהים, שהוא נשגב, אינסופי ועליון הוא קרא אופיום. אם כך מעדיפה אני את האופיום ולא את האלילות בדמות הון וכסף [שאגב מרקס, תרם נכבדות בהפיכתו לאמצעי כה מרכזי בתפיסת באדם].
[ליצירה]
בס"ד
אתה מאתגר את השפה העברית, ומאלף אותה לשימושך. התוצאות לא מאחרות לבוא. כתיבתך תמה, מתומצתת, בעלת ביטוי וצורה. אהבתי.
שוב ישוב, כך הבטיחו לנו.
"והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". בנים באשר הם, ואב באשר הוא.
[ליצירה]
ליאורה יקרה כל כך,
כל יום הוא אינסוף. אינסוף חוויות, התחלות, הזדמנויות...והתחושות האלה של ההחמצה - זה משהו שמרגישים גם בגיל 80, רק שאז כבר לפעמים מאוחר מדי. איזה ברת מזל את, שאת חושבת על זה כבר עכשיו, כך שמראש תוכלי לחיות את חייך כך שבגיל 80 לא תרגישי החמצה
[ליצירה]
השיר גרם לאסוסיאציה מעניינת למשהו שסיפר לי אבי: כשהיה ילד קטן, הודיע לאימו שהוא רוצה לראות את ה' עכשיו. אימו, אישה צדיקה וקדושה הזדעזע ונחרדה מהמחשבה, שהרי "לא יראני האדם וחי".
זה החיסרון הבולט שלנו כבני אדם לעומת מי שאינו חי. לעומת אלו שיכולים בשפה ברורה לשבח ולדעת באמת על מה הם מדברים