אצבעותייך פורטות ניצוצות של תשוקה
את משאירה אחריך שביל של כוכב כוכבים
את זזה כמו הפרחים ברוח
רק דבר אחד תדעי לך
כל אלו מילים ריקות,
אבל אני מוכן לומר כל דבר
רק שתהיי מרוצה
באהבה.
[ליצירה]
קצב שקיים בערך בשיר נאבד אחרי השורה
שתאחזי בי כבר חזק
הקריאה משם פשוט לא זורמת ממש
אתה מספר לנו שאתה מרגיש אהבה מתבל את זה עם אש וגם קנאה שנטועה כמו עץ
אתה בעצמך שם לב שלומר אני כך וכך זה לא מספיק
אז תדע שזה אפילו לא נצרך ולא מועיל בשום פנים
אם תאמר לאדם שמעולם לא כאב לו כואב לי אז הוא לא יוכל להבין אותך
ואם תאמר לאדם שכאב לו כואב לי גם אז הוא לא יוכל להבין אותך אלא הוא יוכל להבין את עצמו ולהשליך את ההבנה הזו עליך.
האתגר הוא לתאר את הרגש למצוא את הצורה שלו
ולהשפיע את הצורה הזו על האחר
זה יכול להיות דרך שירה או סיפור או מנגינה או כל דרך אומנותית אחרת בעצם בשביל קיימת האומנות.
אבל להשתמש בשפת יום יום שנועדה לצורך תועלת ערכית היא לא מה שאומנות חותרת אליה
[ליצירה]
מי כאן האלוקים המשורר או מושא שירתו.
מי צריך לבוא למי
מלך אמיתי נשאר מלך. הוא איננו עוזב מקומו ולא יורד מגדולתו משום שמקומו הוא מקום הימצאו וגדולתו בו.
[ליצירה]
השיר מדבר על הנושא החבוי וזה ניראה מרחוק כמו כישרון
אבל הוא גם כתוב חלש מבחינת השימוש במילים הספציפיות של השיר
כאילו הייתה לך מטרה רק להביע רעיון ולא היה אכפת לך איך אתה מביע אותו.
נמצא שזו לא שירה אלא אמירה בלבד.
תגובות