נפש מיוסרת
רוצה לפרוץ מחסום.
הידיים הכלואות
רוצות לשבור את מעטה החומר,
ללוש, ליצור.
כמו דגדוג שלא מרפה.
אסופית
-
יצאתי לשאוף קצת מוזה, תכף אשוב...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . שיר ישן שהועלה מן האוב ומנבכי הגולם... [ליצירה]
- [ליצירה] באמת חתלתול.. איך אתה חי עמצמך? כל הזמן רואה גם את הצד השני של המטבע?! לא שמעת שהעולם הוא שחור ולבן, טוב ורע, ימין ושמאל?? [ליצירה]
- [ליצירה] אלליי! :-) [ליצירה]
- [ליצירה] הדימויים שלך מפתיעים כל פעם מחדש.. [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב מתוקה, מבת-תשרי אחת לרעותה :) [ליצירה]
- [ליצירה] חתלתול, אני דווקא חשה ביקורת מרובה בכל היצירה. בהתנהלות של ה"אהבה" החולה הזו, בכאבן של הדמויות, בטרחה בהסתרת האמת, ובהתרחשות הכללית מאחורי הקלעים. הדמויות כמו משועבדות לכוח שהורס אותן ומכרסם את נפשם מבפנים. הסבל שנגזר עליהן כתוצאה מדרך חיים זו הוא הוא הביקורת. [ליצירה]
- [ליצירה] גם את זו אהבתי.. בניסיון לבאר לעצמי מה-בדיוק-עשה-לי את-זה אני חושבת שזו הנאיביות של המעשייה. הסגנון מזכיר לי אגדות חז"ל לילדים, האלו המעובדות.. אבל עם המון כבוד לילד ולמבוגר הקוראים. היה כיף לקרוא! ושתהיה תשס"ה נפלאה לכולנו. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף היה לגלות שזו את שכתבת... ואני חושבת שדווקא "כשאת בוכה את כן יפה".. נראה לי שהפסיכולוגיה והעולם התקדמו מספיק כדי לשנות את השיר.. [ליצירה]
- [ליצירה] כששניים אוחזין במציאה, חובת הראיה מוטלת (באהבה) על החבר/ה.. ואז ניתן להשיג את ה"ויחלוקו" המיוחל. לענ"ד בכוחה של ה"מוחזקות" הכפולה להעלות את הסימנים הנעלמים מתהום הנשיה, ואף לתרום כמה חדשים. שמחתי על התירוץ לעיון.. נגע ללבי. [ליצירה]
- [ליצירה] נזכרתי בחידה הלשונית: "אשה נעלה נעלה נעלה נעלה את הדלת בפני בעלה". בין הפותרים נכונה יוגרל העותק האוריגינלי של "ילדה ילדה ילדה" (יש אישור, דודי?) שימי לב, מישי אחרת, בונוס בבגרות בלשון יינתן על ניתוח תחבירי מדוייק. =) דודי, סליחה על ניצול הבמה... הייתי חייבת... [ליצירה]
