...כן אהגה בך בלילות
וכשמוחרמת, נדויה
אהבַתי תכבוש גלילות
על לב עוד חרב נטויה
עת תן ישמיע יללות
פוסע דרך נעלם
ודימיאורגוס גורלות
יטיל לכל באי עולם
כן אהגה בך כן אוחיל
אתהה אמת את או בדיה
עת מלוא לב רעדה וחיל
לבי אליך...
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שבוע טוב! כמו שאמרתי, שיר לא חייב להיות מחורז. עד לכיבוש הערבי של א"י בעברית כלל לא הייתה קיימת חריזה. אך אם כבר חורזים, לטעמי ראוי שהחרוזים לא יהיו באנאליים כמו "שמים-מים" וגם לא "חרוזים עוברים" כמו "דרך-מלך". כמובן שלא מדובר פה בכללי אתיקה או מטאפיזיקה ולא איזשהו "טוב" אבסולוטי. פשוט האפקט שחרוז עובר יוצר הוא סוג של "טעם רע" בפי הקורא. כך לפחות לטעמי. הסיבה לזאת היא פשוטה: ביצירת אומנות (והשירה בכלל האומנות) ישנו מתח דיאלקטי בין צורה לתוכן והאפקט האמוציונאלי על הנהנה מיצירת אומנות נגרם ע"י יכולת האומן לשמר על הצורה למרות התוכן ועל התוכן למרות הצורה. כך שחרוז שהוא "עובר" יוצר רושם שהיוצר לא הקדיש מספיק מאמץ לחרוז כמו שצריך... [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, למה "דעה"? שנית, זה נראה לי כמילים לשיר (כלומר, אחד ששרים אותו) אז הפרעות במשקל לא מפריעות (בתנאי שבאמת אפשר לשיר את זה) שלישית, האם השיר הוא קריאה להמנע מהתנחלות? [ליצירה]
- [ליצירה] אדרבא, כשהאדם ייפטר מחסרונו המייחדו מכל היצורים, לא יקרא עוד אדם... ישר כוח גדול! [ליצירה]
- [ליצירה] הפעם השניה של "רחל" מיותרת לטעמי - הרמיזה ל"זמר נוגה" ברורה כבר בתחילת השיר ואין צורך לכתוב זאת בפירוש [ליצירה]
- [ליצירה] "אותו הלילה, הנרקם בדמיוני מאז ומעולם" צריך אם כך להיות "... שנרקם ..." "הנרקם" זהו הווה מתמשך [ליצירה]
- [ליצירה] מה אתה אומר על החלטתו של מצגר לא לאפשר לרבני צהר להשיא זוגות? (סתם, מענין אותי לשמוע איך אתה מתייחס לצעד הזה מחד כמרכזניק שלא אוהב, בלשון המעטה, את צהר ומאידך בתור דת"ל שאינו אוהב שחריידים יתערבו לו בחיים) [ליצירה]
- [ליצירה] בע"ה [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד [ליצירה]
- [ליצירה] רק מי שמאוהב מסוגל להעריך שיר אהבה [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד [ליצירה]
