הכי הכי
כשהקול שלך
בקול שקט, עמוק,
באוזניי.
יָפָה שלי..
כשידיךָ הגדולות
חזקות וחמות
מלטפות אותי.
הכי הכי
כשזיפי זקנך
שיומיים לא גולחו
משפשפים קלות את
לֶחיִי.
כשאתה שם איתי,
הכי הכי.
[ליצירה]
מוזר לי שהכותרת והמשפט חד המה.
נכון שזה משפט עתיק כאן, ונכון שקצת מוזר שאני נזכרת בשלוש וחצי בבוקר, שלוש שנים אחרי, להגיד.
ככה זה כשאני על יצירה אקראית. עלית בגורל.
עם זאת, משפט יפה.
[ליצירה]
אאוצ'. לא נעים..
אבל כתוב יפה. יפה מאוד אפילו.
למרות שאולי אני היחידה שחושבת ככה, אבל דוקא הסתיו והחורף גורמים ללב להתחמם.. או שזה ככה רק אצלי?
[ליצירה]
דווקא חרוזים חסרים קצת
אם מחליטים לחרוז חרוזים
חושבני שיש קצת צורך לשים
לב למשקל,
למרות שלא קל
ולמרות שזה קצת דורש מאמצים.
ואם כבר - אולי גם נוסיף ונאמר
שאם הוחלט שבסיפור מדובר
אז רצף נשמע כמו דבר הגיוני
כלומר, מה בא ראשון ומה בא שני.
כי למה מספריים אם היא טישו אומלל
ולמה הייתה חתונה בכלל
ומה עניין שמיטה
לחיי אומללותה.
אבל סך הכל שירון חביב
אף כי, שוב, לא מאוד מלהיב.
אף שבתור רעיון הוא ניתן לפיתוח
אם כי הדרך איך נתונה לויכוח.
תגובות