[ליצירה]
מזכיר לי שירים שכתבתי בנערותי
תובנות כואבות שהתאימו לתקופה לא קלה
אבל עם ההתבגרות החוויות השתנו
אני כבר לא רואה דברים בשחור ולבן
נדודים יותר מעייפים מקורצים
תעשי דברים שאת אוהבת שיתנו לך סיפוק,תחושת "יעוד" ילבו את שמחת החיים שוב.
וימשכו אלייך מכרים חדשים שיעריכו אותך ,יאהבו אותך,יהיו איתך וילמדו אותך לאהוב את עצמך באמת.
את עכשיו לא רואה את זה
אבל לעתיד סודות כמוסים
את תלמדי לנגן במיתריי העצב שלך גם מנגינות ערבות
תעריכי את הכוח שלך ותהני ממנו יותר מרחמים עצמיים
כשיאירו הפנים
גם בחורים יצעדו לכיוון האור
ותזכי לכמה ארוחות חינם עד הנשף הגדול (:
נ.ב
עצם הכתיבה
שמלמדת על כך שאת מתעסקת עם עצמך
ולא מפחדת להצביע על נקודות כואבות
מראה לי שבאופייך את לוחמת.
לוחמים עוברים נסיונות מרובות ע"מ להתחזק ולהתחספס,בסוף הם הופכים לשורדים.
(:
מיקה
[ליצירה]
"שיר כדיוקן"!
צעק יוסי
ורץ עפרונו מדלג מעל שורות
"שיר כדיוקן"!
מחק אות מתנדנדת
עבר פעמיים על ש' מסננת
ונשף על פרורי מחק מטרידים
נשך עפרון
במצח קמוט חסר מנוחה
שרבט כד
"יו קן"
אמר לו ליבו
יו קנ'וט
אמר לו מוחו
עוד קצת וזה שיר
לחץ על עצמו
ונהיה משורר
[ליצירה]
הם קוראים לה "אהבה"
ומפזרים ורדים סביב לה
כמהים למגעה
ומצפים בקוצר רוח לבואה
שקרנים מאחזי עיניים!
הם שוכחים לספר שמכסה היא עיני חפים מפשע
ששרלטנים משתמשים בה לציד חפוז
הם לא מספרים על שליחת זרועותיה
דורשת היא קשר ועימו התמודדות
עושה עצמה פותרת בעיות ההווה
אך דוחקת אותם בעורמה לפינה
ומחר מי יצתרך לטאטא עקבותיה
לשחרר דמעות נשמה מרומה
[ליצירה]
אתה הולך לאיבוד
אני יכולה להראות לך את הדרך
אך מעדיפה להתבונן, ללמוד אותך גם כשאתה
פריחת הדובדבן
הבל נשימתי מתחבא ואתה קיין
חייך אובד יקר
חייך, אקנה לך מרמלדה
בולבול פוצח בשיר ומקהלת ציפורים נודדות
פוסקות מעופן
הגבר קצב צעידתך וארקוד ריקוד אחרון פיף פף אדביק את עקבותך
לליבי
ותדע שתמיד אני זמינה
לקריאה חוזרת.
[ליצירה]
השיער מרגיש מלוכלך
תחת שמיכת פוך
מפריחה שאלות צמר גפן
אין לי כוח להתחייב
צעד קדימה גורר אנרגיות רבות מכדי שאתאמץ
הקורים בעיניי,הקוריים בפניי
מוסתים בגועל בידי ידי העייפה
נדבקים לסדין
מביטה במראה מזדעזעת
למראה דמותי האפורה
משהו בתוכי
מתחיל להתעורר
אני יודעת שהלא בסדר תופס מימד מפלצתי במוחי
פותחת דלת ומסתנוורת מאור יום טרי
הגיע הזמן לקום,לעשות מעשה
להרפות מרחמיי העצמיים ללמוד מהעבר
אך לא לחסות תחת צילו
אני מרימה טלפון
מדפיסה מודעות
רוכבת על אופניים
מתנדבת
יודעת שההוה בידיי
וזמן חמדן מנסה לחוטפו
[ליצירה]
הבו לי יין
בן מאה לפחות
נופפו כפות תמרים
הנני כאן
השררה בידי
הקנאה יפה לכם
מוסיפה ברק לעיניים חמדניות
בכוחי לברוא ולהחריב
מציאות זמינה
עניי העיר מבקשים טובות
שדכנים מפורסמים
מדפקים על דלתי
מבקשים להציע את היפות בבנות האצולה
מטבעות נופלות מכיס מפותם
חוט זהב מעטר וילון כעור
בטני המשתפלת
דורשת שובע ענין
צחקו נתיני צחקו
הנני כאן בשבילכם
שלמו לי מיסים
ובאדמתי זרעו גדוליכם
מותר לקטר
אך לא יותר מדי...
תגובות