ובכל פעם מחדש נפלֵאתָ בעיני
בתוך שאון החיים הצופֵף
מצליח תמיד לשזור עצמך
להגדיל שירה
ולהאדירה
ולהתגדל ולהתקדש- -
ומתוך כך כמו מתבקש לראות
אותי בעָניי
מתבדלת בצד
וגם אז רוחות החול צולפות בגבי
ואני מסוככת עלי ועל
האור הבָּלוּם- -
[ליצירה]
זה שיר טוב, כתוב טוב.
הכותרת מוסיפה נופך מעניין, כמו קובעת אבטיפוס, או גֶן שעובר בתורשה.
הרגשתי קצת בשורה האחרונה... מין כזה...פספוס או חוסר דיוק, או.. קשה לי להסביר. כאילוהמכה האחרונה והקטנטנה בפטיש יצאה טיפה עקומה.
איך לנסות להסביר את זה? לא יודעת. אני מרגישה שיש צורך לנסות לדייק יותר ב"ואיך אני אוהבת אותו." אולי לנסות (כתרגיל לא מחייב) להעלות בראש מילים חלופיות, לנסות להגיד את זה בדרכים אחרות.
בכל מקרה, זה שיר ממש טוב. צורב מאוד, נושא על גבו הרבה.
[ליצירה]
אם יורשה לי להעיר
'חיממתי והגשתי מחדש' זה לא מתאים.
אולי 'שיניתי מעט את המתכון וניסיתי שוב, אני מבין שזה יותר טוב הפעם.'
כי בחימום מחדש הטעם אף פעם לא נהדר כל כך, בטח לא כמו בפעם הראשונה.
תגובות