אני רוצה לראות אותך
לפגוש אותך
אמרת שזה לא יהיה טוב
פעם אמרתי שאני אוהב אותך
עכשיו אפילו טלפון
נראה לך מידי קרוב
ונשאר לי רק לחשוב אותך
ולכתוב
או לעזוב.
[ליצירה]
שי, לשם שינוי - אני חושבת שהבנתי:)
(עד כדי כך שאני אפילו כותבת לך את זה! תראה מה זה!)
ואממ...מסכימה משהו עם האבחנה העצמית הזו שלך
|אייקון מגלגל עיניים של המסנג'ר|
[ליצירה]
לא מסכימה איתך
פשוט בשל העובדה הפשוטה שזה לא נכתב כ"מוחחה של השקעה".
אתה מפחית את זה לדרגה של "יופי, הצלחת לכתוב למישהו ברכה בחרוזים". באמת ככה אתה רואה את זה?
אני לא ממש אובייקטיבית, אבל אני חושבת שיש בזה יותר מזה.
וזה בכלל לא נכתב על אנשים ספציפיים, מצבים ספציפיים או משהו כזה...
[ליצירה]
אני לא יודעת אם לא הגבתם כי לא הובנתי, אבל עקב הערה, הרי לכם כמה הארות:
"מה שהיה" - באמת היה.
"ומה שלא" - לא היה.
ואולי אם היה, היה עכשיו יותר טוב. אולי מה שהיה - היה עובר.
"ומכל זה באתי לחשוב" - שאולי, אם פעם אחת, אפילו אלוהים יבין, שלפעמים אי אפשר בלי חיבוק ממישהו (הוא. ולא היא)...אולי היה אחרת.
"אלהים" ב-ה' ולא ב-ק', כהרגלי.
כי אם אני באה למרוד במוסכמותיו, אז עד הסוף. גם בשינוי השם.
אבל אלוקים נשאר אלוקים, מה שלא היה לא היה בשל כך...
וזהו.
[ליצירה]
למה?
בניגוד לככ הרבה דברים אחרים, סוף סוף משהו שלא נכתב למישהו באופן אישי, ודווקא *את זה* אתה חושב שלא צריך לפרסם ברבים?:-)
אגב, אנשים פה הם חלק מאותם אנשים שיש להם השפעה כלשהי על חיי...התגובות פה לפעמים עושות משהו.
תגובות