היא כותבת בקווים ונקודות, כמו אגלי טל של קורי עכביש על הדשא, שכל העולם נמצא בהם. היא כותבת בגרגרי חול שנשרטים עם הרוח, ובטיפות-טיפות-טיפות - ואני יכולה רק לפעור עיניים בצמאון, ולשתוק.
ולשתוק.
מתגעגעת...
גרמת לי לקנא בך על הכשרון...
הלוואי שהייתי יכול לגעת בעדינות בתיאורים ובמילים כמו שאת עושה.
בינתיים, עד שה' יענה את תפילותי, נשאר לי לקרוא אותך בעיניים פעורות
ולשתוק
ולשתוק.
[ליצירה]
מי היא זאת?
גרמת לי לקנא בך על הכשרון...
הלוואי שהייתי יכול לגעת בעדינות בתיאורים ובמילים כמו שאת עושה.
בינתיים, עד שה' יענה את תפילותי, נשאר לי לקרוא אותך בעיניים פעורות
ולשתוק
ולשתוק.
[ליצירה]
בעיה בהתאמה בין זכר ונקבה - הרגשות זה נקבה ולכן צ"ל "להביען".
התחביר מתפתל נורא בשביל החריזה, וברוב המקרים זה בא על חשבון ההבנה של הטקסט. קשה לפענח.
[ליצירה]
אמונה, אני לא מסכימה איתך. הטקסט כפי שהוא כרגע נראה נורא, נכון; אבל העריכה הטובה ביותר, לדעתי, היא לוותר על ההדגשות ומשחקי הצבעים. הטקסט לא אמור להזדקק לקביים האלה; אם טקסט לא יכול להעביר את המסר שלו בלי ההתייפיפויות המיותרות, אז יש לו בעיה רצינית.
תגובות