ואז
כשהגעגוע גואה
כשכבר כל כולי רוצה
משתוקקת
כמהה
אני פותחת בצעד נחוש
הישר למטרה
ו
מתאדה
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ראשית, תודה על התגובות, ושוב איה אני מסכימה עם דברייך, עדיין לא מסתדר לי. אני חושבת שמשהו ב"מתאדה" לא נכון לי וכל כך לא מעביר את הרגשתי... אני צריכה לחשוב על זה עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה...דווקא לדעתי המתאדה זה מעיק על העלמות על שבירה על כישלון הבושה שאחרי הכישלון שאדם רוצה להעלם ולדעתי זה עיקר העוצמה בשיר.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שמסתיים חזק אך יש בו חולשה רבה. כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, דרך ההבעה דומה לשיר הקודם שלך. דרוש, לעניות דעתי, פיתוח של השיר, הוא חסר משהו, אבל מלא בפוטנציאל... [ליצירה]
- [ליצירה] --- כגודל הציפיות כך גודל האכזבה, דרך הבעה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אמת, אך זו לא היתה כוונתי, חסרה לי מילה ואולי אתם תוכלו להעלות לי אותה ממעמקים.. אתה מכיר את ההרגשה שאתה הולך נחוש למטרה, כל כולך רוצה בטוח ושועט קדימה, ואז, שניה לפני קו הסיום, נסיגה....? [ליצירה]
- [ליצירה] סיום מפתיע קצת ומשאיר את הריק שעליו את כותבת בשיר אפרת [ליצירה]
- [ליצירה] התענוג מבטל את הרצון כל חיי המתנתי לזה הרגע ואז כשהגעגוע גואה,וכל קרבי בשמחה ירונו כשכבר כל כולי רוצה,ואש בעצמותיי משתוקקת כמהה לתענוג המצופה אני פותחת בצעד נחוש הישר למטרה ,אצה רצה, והנה סובבת דלת, ונפתח עוד חלון, ו.. מתאדה, כי חוק הוא, התענוג מבטל את הרצון... [ליצירה]
- [ליצירה] לא הגיבו כי לא ראו. כבר אמרתי בעבר שכל כך חבל שהיצירות כאן מוצאות את עצמן נגנזות כל כך מהר, סוג של פשע להרבה מהיצירות. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוצ', קשה לי להגדיר את זה כ"בלדה מחייכת" מצטרפת לנשמת, היה חיוכון בתחילה ואכן דעך... מקסים , מפלח ואין לי מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי רחמנות! אני כבר מזדקנת! (??) עבר לי צונאמי בבטן. עם כל שורה ושורה הוא הציף עוד. אתה שואל אם צונאמי במקרה הזה זה אומר טוב? צונאמי זה מ ע ו ל ה ! והופך משהו... [ליצירה]
- [ליצירה] תחי היצירה האקראית!!! מדוייק וטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אני שזה עלה מאותה סיבה שההמלצה/קביעה שלך עלתה בתור שיר... [ליצירה]
- [ליצירה] נו נו נו בנות אבל זה בדיוק העניין. אפילו אני שכמותכן באתי מנוגה (?!??- אוי לנו ואבוי לנו..) חושבת שבזה בדיוק עוסק השיר, זאת אומרת שאם פרוזאי יקירינו המיוחס לגס (אך מיוחס ותו לא) היה מכניס לב ונשמה, כל הסיפור כאן היה אחר לגמרי. זה בדיוק העניין. זה לא שיר אהבה וחיזור ונשמה וכו וכו גם אם יצירות נוגה אוהבות הפי אנד (ואני בתוכן...) זו הצהרה. ויש בה מן האמת ומן התוכחה והביקרת. אני עם פרוזאי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, התקופה הזו עושה לך את זה כל שנה מחדש מה.... בכל תקופה כזו אתה "מפציץ" את העולם בעוד יצירה עצומה שלך, כאילו אגרת אותה במשך כל השנה בפנים. והיא, כשנתנו לה את האפשרות לצאת, עשתה את זה במלוא הודה והדרה... השנה עוד לא התחילה ואני כבר מחכה לתחילת השנה הבאה... שנזכה לעוד אחת מופלאה כזו שלך... :) נעתקו מילותי. תודה. כיסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] הוייייייייייי אני מתמוגגת מצחוק!!!! וגם מכאב על האמת הצורבת.... את פשוט ענקית!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] לי זה "עשה" יותר עז/כבש/ whatever מכלב. הצלחת להעביר חזק את תחושת העדר. אפילו גרמת לי להרגיש צורך עז (בקמץ ולא בצרה) לנשום... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, אז הם בכל זאת לא נפטרו האחד מהשניה? נו נו, בתקווה שבתור מתים הם ילמדו לחיות יותר טוב... כי אז כבר אין מנוס מה?... [ליצירה]
תגובות