כל חיי גדלתי בין אנשים, ולא מצאתי טוב לנפשי אלא בדידות.
כל ימי הייתי בודד, ולא מצאתי טוב אלא בחברה.
צור ד
-
"יש דברים שרציתי לומר לך.. ואינם נענים לי.."
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מסכימה לא טוב לנו ביחד , לא טוב לנו לבד [ליצירה]
- [ליצירה] אבל לפעמים דווקא הלבד,דרוש לביחד. לפעמים כשיש ביחד יותר מידי...מסימים לבד. [ליצירה]
- [ליצירה] "הבדידות היא מקום טוב לבקר בו- אך מקום נוראי לדור בו"..... [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. לתלות מעל לכל מיטה/מחשב. שכל בודד/ת יזכור שלמטבע יש שני צדדים. ואז הוא פחות יסבול. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מסכימה עם דיק. [ליצירה]
- [ליצירה] משחק מעניין... אבל אם כולנו נחליט לשחק ב "להיות אלוהים"... הלך עלינו. [ליצירה]
- [ליצירה] יישר כוחך חיבור יפה של ביטויים ופסוקים [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה שלך מתאימה למשבר גיל המעבר.. לא לך רון.. לכל אדם חלום, שאותו הוא מקווה לחיות, אך הלך חיינו נוטע בליבנו חלומות אחרים. צריך אדם לזרום עם חלומותיו כפי שהוא זורם (בעל כורחו) עם שנות חייו החולפות. אנו קמים כל בוקר לעוד יום עבודה/לימודים אנו חוזרים שוב ושוב על "שגרת" החיים. ואותו סדר יום בדומה פחות או יותר - מה כבר נשאר לנו.. עוד חלום שנופל.. לא כך הם באמת הדברים למרות שלפעמים אנחנו מרגישים "דפוקים" ושגונבים לנו את חלומות החיים. צריך רק לזכור לשים לב לנקודה קטנה.. שהשמש עושה יום יום את אותה העבודה. וכל יום מחדש --- הוא יום חדש, עם חלום חדש, עד הערב הבא. אז "נקום מחר בבוקר - עם שיר חדש בלב" וניתן ליום אתמול לעבור. ורון, כבר גרמת לי פה לכתוב יצירה שלמה.. אז אגיד - שלום - לבא בתור . [ליצירה]
- [ליצירה] אירונית היא הקידמה... בילדותי גדלתי על שפת יער רחב ידיים, היה הוא לי למפלט, למסתור, למשחק. אך בוקר ולפתע רועשות האוזניים מקול מסור חשמלי שעל עץ מונחת. ועתה לה קמה שכונה לתפארת, בינייני קומות ומשרדים. איה לו היער ששחקתי בו כילד ?? ביער של פלדה ובטון ילדים משחקים.. [ליצירה]
- [ליצירה] עונות השנה יצאו במחול מצאו הן אוצר של שירים קבור בשורשיהן הצפצפה הכסיפה מבושה בשורשיה לא נמצאה אפילו מילה אחת קטנה. האזדרכת מצאה פזמון, האלה והאלון את הבית ראשון הקטלב חפר לו בית שני והאטד גילה סיום עוקצני. ןעתה חיפשה החבורה למי לתת את המתנה הנפלאה.. והנה לעת ערב מופיע מבין השבילים איש לבן שער, הרודף אחר שירים. שואל הוא אותם: המצאתם שיר ?? שבמשך עונות קברתי שירים ועתה מצאתי אחת ראויה.. מיהרו העצים ומסרו הבתים, ומחרוזת ענד לה.. תחת עץ הצפצפה. יורם שיריך יפים בזכות עצמם... מאושרת היא האשה שזכתה לעונדם... [ליצירה]
- [ליצירה] הי.. יש לך אמנם רק שלושה שירים, אך את כותבת יפה מאוד. נהנתי לקרוא את השיר הזה הטבע טבוע בי והשילוב שעשית בו בשיר נוגע. המשיכי לכתוב ! עוד מצפים לך דברים שמחים לכתוב עליהם. [ליצירה]
- [ליצירה] חמו-------ד. תמי יקירתי,אהבתי! אני רק מקווה שאין לזה שום פאן אישי כן ??? רבותי הגברים.... בהצלחה בשינויים. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון,וגם נכון. אתה צודק שהאקדמת גורמת לנו לאבד את היופי הפנימי שיש לנו מפרפר לבן. שוחטת היא את ראייתנו הבלתי נגועה במחלת האקדמת. אך לדעתי גם הכל תלוי בראיה האינדוידואלית.. כי ככל שלומדים יותר על דבר מסויים,הוא יותר יפה,לפחות בעיני. ה-בעיה היא שלצערנו בדורנו הנוער כבר לא שם! על פרפרים,ודווקה הגישה הזו של ללמוד על! תגרום, למי שהיופי הפנימי הזה נמצא בו, לחיות את. ושוב הכל אינדוידואלי. [ליצירה]
- [ליצירה] מה שנכון,נכון. אתה רץ עם העיניים על השורות המוכרות לך.. ונתקע על השורות שהכותב שינה בהם מן הקצת.. אבל ישועתינו צודקת...זה אכן ק-צת ארוך. [ליצירה]
- [ליצירה] יורם... הסמקתני.... מילים שכאלו כותבים בדלתיים סגורות.. תודה לך. אכן, כל שיר מיוחד למי שכתב אותו.. אך לדעתי, אם אדם כתב שיר שעורר אדם אחר לכתוב שיר נוסף .. (ולא משנה אם הרעיון דומה או לא..) אזי.. לאדם אשר עורר, מיוחדים לו שני השירים.. אז השיר אשר יצא לי בעקבות שירך.. מיוחד אף הוא... לך. [ליצירה]
תגובות