לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה?
החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט.
(וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?)
הכותרת, שהיא שיר מאוד מאוד מוכר יקיריי, נבחרה כי השער לא נועל שום דבר. אבל אהבתי את כל שאר הפירושים.
לגבי חור המנעול, זה ישמע ממש לא מקצועי, אבל זה בגלל הפוקוס הידני. נסו גם אתם בבית.
תודה לכל המגיבים, זה פותח כמה שערים.
(אבל אם אפשר להפסיק לשדך אותי בכל יצירה :))
|משתדלת להמנע מתגובת 'אהבתי'|
זה יפה, ואני אוהבת את השחור לבן הזה ("זה הפילם שהיה במצלמה", אז מה.) וגם את הפוקוס הזה ("נסו בבית", אז מה.) ובכלל, זו אחלה תמונה בעיני. ויפהשאפשר לפרש אותה ככה וכל כך הרבה.
זה מוצלח, זה מוצלח בעיני.
אני לא היחיד שלא מזהה את הציטוטי שירים של ערוגה!
(ינקי, שרק לא מזמן שמע את השיר שממנו מצוטט העל עצמי שלה.)
~~~
מאוד יפה.
והחלודה, גם בלי הכותרת, נותנת אווירה של חורף. של ברזל קר.
ואני לא יודע עד כמה זה בכוונה, ועד כמה אפשר לכוון בדיוק דברים כאלה, אבל עדיף ככה, כשהפוקוס לא על חור המנעול, אלא על אורכו, פרט שמדגיש את הנעוליות שבמנעול, ולא את אופצית הפתיחה שלו.
(אוי, בהסתכלות שניה אני מגלה שהמנעול הזה לא נועל שום דבר, אלא את עצמו. ואולי נבחר בכוונה מנעול כזה, וזו בדיוק המשמעות.
מצד שני, אולי לא.)
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה?
החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט.
(וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?)
[ליצירה]
הכותרת, שהיא שיר מאוד מאוד מוכר יקיריי, נבחרה כי השער לא נועל שום דבר. אבל אהבתי את כל שאר הפירושים.
לגבי חור המנעול, זה ישמע ממש לא מקצועי, אבל זה בגלל הפוקוס הידני. נסו גם אתם בבית.
תודה לכל המגיבים, זה פותח כמה שערים.
(אבל אם אפשר להפסיק לשדך אותי בכל יצירה :))
[ליצירה]
|משתדלת להמנע מתגובת 'אהבתי'|
זה יפה, ואני אוהבת את השחור לבן הזה ("זה הפילם שהיה במצלמה", אז מה.) וגם את הפוקוס הזה ("נסו בבית", אז מה.) ובכלל, זו אחלה תמונה בעיני. ויפהשאפשר לפרש אותה ככה וכל כך הרבה.
זה מוצלח, זה מוצלח בעיני.
[ליצירה]
לפני שהעירו את עיני על שירו של אהוד בנאי
חיפשתי משמעות לכותרת והיא מעין:
הלכתי, עזבתי הכל, סגרתי את השער שמתי מנעול וכל שנותר לי להגיד זה- אחרי המבול
[ליצירה]
התגליתי לך זאת הגרסא הדוסית לנבראתי לך?
זה שיר טוב, וזה שיר חשוב.
הייתי מוותרת על ה"חיוך ביישני" וחותמת את הקרבה בנקודה ומשאיר שורה ריקה עד לניתוח הנשי, המעבר בתוכן מאוד חד וחבל שזה לא מקבל ביטוי גם בצורה.
ערוגה, שלוקחת לתשומת ליבה את הביקורת המגדרית.
[ליצירה]
הדס, מה אומר לך לא אדע, שיר סיפור או אגדה, רק אומר שלוש מילים:
קחי אותו לאט. (את הזמן. העולם עוד יחכה בחוץ).
אולי ממרחק מהסיטואציה השיר היה יכול להתגבש למשהו שלם יותר. כי התחלת טוב, סיימת טוב, אבל באמצע זה הפך ליותר תיאור משיר. וחבל.
[ליצירה]
אומנם אני אישה
ומכורח זה טיפשה,
ויסלח לי, ירם הודו הגבר
ואל תפתח בצעקות שבר
על שמעיזה אני להתערב
(בטח פלא בעיניך שיש לי מחשב)
אומנם, לפי הגברים מזה דורות,
נשים ותיפלות ביחד הולכות,
ובכל זאת אני, הקטנה מאלפי מנשה,
מעיזה להביע דעתי, למרות שזה קשה
שתחילית עתיד גוף ראשון זה א'. לא י',
ושימוש בתחילית ת', זה כלל לא חמוד.
ואני בכלל איומה בחרוזים, מי היה מאמין
שירדתי לסף האינטלגנציה שלך רק כדי שתבין.
(ואם עדיין משהו לא ברור,
אתה יכול לפנות לבחור,
שחושב שגזענות היא נושא אך ורק נושא לנשים,
שזה מקומם מכדי לחרוז חרוזים מטופשים).
[ליצירה]
מוקדש לאלומה שרצתה תמונה מעניינת. מקווה שזה נכנס בקטגוריה. :)
בעיניי הוא איש נורא נורא עצוב.
הוא ישב ואכל לבד, שזאת בעיני אחת הסיטואציות היותר בודדות ואני תהיתי אם זה יהיה מנומס לבקש ממנו לצלם כשהוא פשוט שאל אותי "למה שלא תצלמי איש אוכל חומוס?".
ההתמסרות שלו, השיווק העצמי המצמצם הזה ובעיקר המבט שלו גורמים לי בעיקר עצבות ולתהות מי הוא, מאיפה הוא, את מי אהב, מה איבד ומה למד.
לא יודעת, זאת תמונה נורא עצובה בעיניי.
תגובות