ומכל זה תקומי
ותהיי פלא
הנה אני. קומה
אחר קומה
בסתר ובגאווה
אבנה אותך
ואצור ואעשה
אלוש לאחד
מכל החלקים. אאפה.
על אש קטנה ימים על ימים
ואז תצוצי
כמו ממראת-ים
ונלך בסימטת הנגב על מקל רחב
את תקומי וגם תהיי.
אני יודע.
יהי זה פלא.
ויהי.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה אמא שלום הו באמת, השירים האלה - מי בכלל זוכר שכתבתי אותם ... מגניב שמדי פעם מכריחים אותך לזכור. תודה, [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את רוגעלך קינמון. ואת זלדה (מה זה במקור?) אולי תיתן כמה מלים על אלפרד? וכמובן שלראות את המקור היה יכול להוסיף. (שוב זלדה וגם ה-תנו לי אלף (אלף)) [ליצירה]
- [ליצירה] שאלת הסמיכות שהזכרת בדבריך מאוד מענינת ואף זיהוי הבעיה האחת שמולה עומד אברהם. קצת מיעטת בדברים לגבי יצאית ההסטוריה שלנו לדרך מהרגע הזה [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי לקרוא. טוב להתמודד מול הסתירות שהמציאות סוטרת לנו. [ליצירה]
- [ליצירה] אחת, זה יפה. הקטע ארוך מספיק על מנת ש'יהיה' מה לקרוא ולא רק למסור לנו בקיצור את הפואנטה (כמו שלפעמים אני עושה לבדיחות ולא מבין למה אנשים לא צוחקים) את עושה את זה טוב כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] * איך לקח לי זמן לשים לב לזה. מצוין ומציאותי , מצאת לך נושא לכתיבה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני עם היפ נוטי. התמונה הזו מנצחת בקומפוזיציה שלה(והכתום הרפסודי.) (כמה חבל שצבע העץ מיטשטש בצבע החול) (אולי זוית נמוכה יותר היתה מניחה את המדרגות בתוך הים?) [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה.. מסמן לעצמי שצריך לעבור על עוד כמה שירים שלך.... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד צדת יפה את הרגע הזה [ליצירה]
תגובות