כשאני כותב משהו
הוא תמיד נראה לי גרוע.
אך כשאני קורא את זה
עוד פעם אחרי
התחושה כבר יותר טובה.
וכך גם כל החיים,
הדברים נראים טוב רק מרחוק
אבל אז זה מהסיבה העיקרית
שהדברים עברו
שזה לכשעצמו דבר טוב.
(זה יראה גרוע גם בעוד שנה)
אבל בתור אמירה
זה בהחלט חומר למחשבה
ובמבטי הראשון
נראה שיש בה הרבה אמת.
ומצד שני-
מי אני שאעיד...
בכל מקרה- זה מדבר אלי.
ובאמת- זה לא גרוע.
אין צורך להפריז בחוסר הערכה עצמית.
תן לעצמך רק קצת קרדיט.
[ליצירה]
אני לא יודעת איך זה בתור שיר
אבל בתור אמירה
זה בהחלט חומר למחשבה
ובמבטי הראשון
נראה שיש בה הרבה אמת.
ומצד שני-
מי אני שאעיד...
בכל מקרה- זה מדבר אלי.
ובאמת- זה לא גרוע.
אין צורך להפריז בחוסר הערכה עצמית.
תן לעצמך רק קצת קרדיט.
[ליצירה]
שאלה טובה
אני לא מבין בזה (ואין לי ממש ניסיון בנושא), אבל זה לא כמו שלבחור יש "תועלת" מקשר עם בחורה גם בשלב הטרום חתונתי (מתוך הנחה ש...)?
נו, עד כאן, מבחינתי, ליצירה זו (או ליתר דיוק, ל*נושא* זה).
[ליצירה]
אהבתי
יש בעולמו של האדם כמה מערכות יחסים, ודמיון רב בינהם (אל עצמו, אל זולתו-בנזוגו לעיתים, ואל א-לוהיו. כך לענ"ד).
כמה יפה הוא האדם העומד וזועק אל א-לוקיו, כמה יפה הוא האדם הצועק על א-לוקיו.
[ליצירה]
אם הבנתי נכון את רסיס
אני דווקא איתו ולא עם הערוגה.
כן, יש פעמים בהם אני מרגיש שאני מנסה אבל לא מקשיבים לי (לא תמיד, לפעמים זו כן אשמתי). לא בקטע של "זה לא מתגשם", אלא פשוט לא מקשיבים לי.
ובכל זאת, ממשיכים נסות
[ליצירה]
וואאוו
לא נראה לי שיש לי הרבה יותר לומר מזה.
ולגבי העריכה, קחי את הסיפור, תגזרי את הטקסט (בלי הסוגריים שמדגישות) תדביקי את הקטע שעד הפלשבק, תלחצי על הסימן של הסוגריים, ואז תסמני את הכיתוב שבין הסוגריים ותדביקי עליו את הפלשבק. תעשי רווח, ותדביקי את שאר הטקסט (או שתפני למנחם).
(חבל שכזה קטע יפה יהרס בגלל העריכה).
[ליצירה]
להסביר?
גמני התלבטתי לגבי "ריק של מלאות" או "מלאות של ריק", הראשון הרגיש יותר טוב.
אבל התחושה הבסיסית אחרי משו כזה מבחינתי זה הריק, מן ציפה בתוך כלום שכזה. ואיכשהו הכלום הזה, יש בו משהו משלים, ממלא...
אז אולי אסור להסביר, אבל אולי מה שכתבתי לוממש מסביר...
תגובות