על מדרכה
אי שם
בלילה סתמי
נתקפת פתאום
בחסר כזה
ומשהו נבנה בי מתוכו
ומשהו בי רן וכמֵהַ
אני יודעת,
כוכבים יוסיפו עוד ליפול
איתי ביחד
ואת החֵסֶר
ממלא הגעגוע.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואוו, שוב! מדהימה אותי היכולת שלך לגעת בנימי הנימים הכמוסים ביותר של הרגש, בתהיות הבסיסיות ביותר של הנשמה. אשרייך שהגעגוע ממלא עבורך את החסר. אני לעתים קרובות מדי חושבת כי הוא רק מעצים אותו... ואני לא מתנחלת. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהה, כמובן, זה מקור הטעות, שאת לא מתנחלת (:.. מאז שכתבתי את השיר הזה, דברים השתנו בחיים שלי. והחסר (הספציפי הזה..) התמלא, ב"ה... [ליצירה]
- [ליצירה] *. בעיני זו הרגשה של מתנחלים במוצאי שבת. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אההה... אני מתנחלת, וזה אכן היה במוצ"ש. מה זה אומר? (: [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי איזה יופי של שיר. את ממש ממש מוכשרת [ליצירה]
- [ליצירה] הדבר שאני הכי אוהבת אצלך 0חוץ מאשר אותך ספציפית) זו יכולת הדיוק המופלאה שלך... [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע... מאוד אהבתי את השיר... נוגע... [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד אהבתי. וזה נגע לי באיזה שהיא נקודה עמוק בפנים... [ליצירה]
- [ליצירה] ... אכן, כיוונתי לזה. חשבתי שזה די ברור... כמו שבשיר "אפיזודות" לא טרחתי לציין כל פרפראזה על רחל.. או בשיר אחר שלי, כשהשתמשתי בסוף ב"דברים שרציתי לומר ואינם נענים לי" האלמותי של פוליקר, לא חשבתי שיש צורך באזכור המקור. אבל אם זה מפריע לאנשים, אני אשקול להתחיל 'להביא גאולה לעולם' במקרים כאלה, למרות שלדעתי זה די פוגם. ואגב, כשאני מכניסה שיבוץ משיר כלשהו ביצירה שלי, אני לא מנסה להעתיק. רק להביע הערכה ליוצר שהביע אותי יותר טוב מעצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אין תחבורה ציבורית!! תצטרכי לבוא בטרמפים כדי להרביץ לי. אם אני אמרתי שאת חמודה, אז את חמודה וזהו. הסי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אני לא מכירה את התמונה המקורית (אבל כן בטוחה למדי שאני מכירה את אחד המתפללים...). התמונה הזאת עובדת, ועובדת מצויין. הייתי מוותרת על הצבעים, אתה לא זקוק להם. לגבי השם- הייתי מסתפקת ב"התנתקות". וממזי, פוטושופ. זה הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] .. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] .. רן, יש אנשים שמסוגלים לשבת רצוף ימים ושנים וללמוד. יש אנשים ש-מה, לעשות, הנשמה בורחת להם, והם צריכים את העצירה הזאת לנשום, להתרווח קצת מידי פעם, ואז לחזור ללימוד. ועדיף שההתרווחות הזאת תהיה בלנגן לקב"ה, ולא בסתם עיסוק של חולין, לא?.. בוודאי שיש אפשרות להתקדם עם זה, לגרום לנשמה להתחדד, להתפקס יותר עם הזמן, ופחות "לברוח". אבל גם הבריחות האלה חשובות ומשמעותיות לאנשים כאלה. אולי אפילו לא רק בדיעבד.. ויש ישיבות שהולכות עם הקו הזה. עכשיו-- הסוף לא בא להביע, שהאידיאל זה לשבת בחדר ולנגן. לא... וגם הבחור מבין שאחרי הכל, ואחרי שמתאפסים, צריך לחזור לבית מדרש וללמוד... הסוף בסה"כ בא להביע, שזה לא קורה פעם אחת ונגמר, אלא החיים מורכבים ממשברים, מעליות וירידות. לכן קראתי לסיפור ככה. רק שבפעם השניה, אם שמת לב, זה כבר שונה. הבחור מכיר בזה שהוא צריך את ה"בריחה" הזאת של הנשמה מידי פעם, אבל הוא מתעל את זה ישר לכיוון הנכון... בלי הקטע של הדכדוך והייאוש העצמי... זה לפחות מה שניסיתי להעביר. לא בטוח שעשיתי את זה נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] ... כן, טוב, הוא עצמו יכול להיות מתנגד. אבל למה למנוע את דרך החסידות מאחרים? [ליצירה]
- [ליצירה] *. יצירת מופת, אין מה לומר. ושיא השיאים: קפלונה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אגב, "התחשמק" זה פועל תקני לחלוטין. במילון הפרטי שלי הוא מופיע, יחד עם עוד רבים וטובים שלא נכללים באבן-שושן המקורי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אמא'לה. ה' ישמור אותי. בחיי שלא היתה כאן בכתיבה שמץ של אירוטיקה. דייייייי, די לחפש מין בכל דבר. זה מעיק, בחיי. הצילו. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מעניין. תמיד רציתי לשמוע עוד על הסיפור הזה.. [ליצירה]
תגובות