[ליצירה]
לא יושב אני במגדל השן
צופה על העולם בעודי מעשן
לגעת בתמונה היה די קשה
שאין אני רגיל לזאת, כיוון ש
ממלאכותִי את ידי לרוב אני מושה
ובנסיונותי הראשונים מנסה ומחשה
רעיונות וכותרות בכל מדשן
מתגובות רבות של כל נושה
גם אם אחד שואל ומקשה
"מה לך בזאת, שבזה אתה פושה?"
ולפעמים צריך גם ללעוס כדי לקשר
בין רעיון ורוח וזר ש
יראה מחשבות שלרוב לא ארשה
עד כאן דברי האדם הישן
לילה טוב, כאן תותבת שן.
[ליצירה]
הזדמנתי במקרה לקריאה שנייה, וזה הזכיר לי את השיר:
Why does the sun go on shining
Why does the sea rush to shore
Don't they know it's the end of the world
'Cause you don't love me any more
[ליצירה]
לעצמי קישרתי, לטעות כזו לא פיללתי, לא משחקי גאווה חלילה, הנעשה תוקן חומם והוגש מחדש.
זריחה אופטימית יותר, אבל שקיעה רבת הוד היא. גוונים שונים צובעים מלמעלה בעוד השמש שולטת במלוא האודם והזהב. אכן, אם לתאר זאת יפה: If this is the end - I will give them such an end, they will never forget
[ליצירה]
נראה שסתיו גם בלבך. שלכת היחסים מובילה אמנם לסערת הרגשות, אך אל תאמרי נואש, אביב חדש יפציע ברקיע חייך.
וכמו שאמר ידידי פרוזאי - ריח גשם טרי עולה מבינות לכבישים, אוויר צלול ומשק עלים כתומים-זהובים בנוגעם על הקרקע, ציפורים נחפזות ליבשות זרות, ורק אנחנו, חיים בגופנו מחזור חדש
[ליצירה]
השיר מדבר
על צפונות שבלב
כמעט כלום לא חסר
רק פה יש כאב
לא גדול, מסתבר
אבל אותי הוא סוחב
בשגרת יום הקודר
שוב למטה שואב
אך ת'תגובה אקצר
ואגיע ללב
שאת אדם שובר
כשהוא לא אוהב -
לחיים צריך חבר
דואג, מפנק וחושב
[ליצירה]
איזה שיר פסימי. היחסים נגמרו, אל תקימי. השגרה חדרה, אהבה נמוגה, לא רק חמה נפלה, גם נפש המשורר בקרבו נַבְלַה. אל שאול תחתיות, אהבה בצינוק, אולי בבוקר, אולי, במקום רגבים, תשובי אַת את שלך לינוק.
תגובות