תודה מקרב לב לכל המגיבים ללא יוצא מהכלל וגם לאלה שעוד יגיבו.
ולשאלה איך עשיתי זאת: באומנות! תשובה מתנשאת?
לא ולא!
הבד מכוסה בשכבות צבע זה על גבי זה, כל צבע אשר מראש מותאם למקומו הוא ונמרח על ידי שפכטלים.
כל צבע חדש העולה על הקודם מתבציע רק לאחר יום
וכך הלאה עד אשר אני מקבל את הגוון הרצוי לי שישלוט למעלה ושוב ממתין יום.
וכאן באה העבודה המקצועית שלא ניתן כמעט להסביר אלה להראות את ביצועה דפקטו.
כל הצבעים חיבים להיות זהים ומאותה המשפחה בכל שטח ושטח לפי הגוון שנלקח בחשבון מתחילת הציור.
תודה לכם:
חיים
[ליצירה]
תודה מקרב לב לכל המגיבים ללא יוצא מהכלל וגם לאלה שעוד יגיבו.
ולשאלה איך עשיתי זאת: באומנות! תשובה מתנשאת?
לא ולא!
הבד מכוסה בשכבות צבע זה על גבי זה, כל צבע אשר מראש מותאם למקומו הוא ונמרח על ידי שפכטלים.
כל צבע חדש העולה על הקודם מתבציע רק לאחר יום
וכך הלאה עד אשר אני מקבל את הגוון הרצוי לי שישלוט למעלה ושוב ממתין יום.
וכאן באה העבודה המקצועית שלא ניתן כמעט להסביר אלה להראות את ביצועה דפקטו.
כל הצבעים חיבים להיות זהים ומאותה המשפחה בכל שטח ושטח לפי הגוון שנלקח בחשבון מתחילת הציור.
תודה לכם:
חיים
[ליצירה]
למושה הנכבד : אין אחד שלא חושב על כך זאת האמת.
לשם בדוי היקר: כלום לא בידינו לכן הפחד מהבאות.
ולדוד חי עד מאה ועשרים.
הסברתי את עצמי שהפחד הוא לא מהמוות אלא מהסבל שלפני ואתה בכל זאת בשלך.
נו שיהיה: כי מי אני שאפתח בויכוח עם הרמב"ם?
חיים מאושרים וארוכים לכולכם.
חיים
[ליצירה]
שם בדוי שלום לך!
אני אוהב את יצירתך זו מורגש הרצון שלך להתקדם בשטח זה!
נסה גם צבעים אחרים הכוונה לסוג של צבעים אחר!
היצירה מקסימה כשלעצמה!
תודה לך:
חיים
[ליצירה]
יפיפה פשוט איני מבין איך זה ששיר כה יוצא דופן
לא קיבל תגובה כלל עד כה.
מדהים ביופיו.
החריזה, הזרימה, מנגינה שניתן לחוש בה תוך כדי קריאה.
הפצצה בשיר היא המילה המסיימת אשר קוטעת
את כל הנאמר על השיר כולל קטיעת חריזה.
לקורא נדמה לשבריר של שניה שדבר מה לא תקין ומיד יורד האסימון.
שיר לעילא, אהבתי, אהדתי ומודה על היותי לברך אותך עליו ראשון!!!
תודה: חיים
[ליצירה]
אלי! בראבוווו...
כפי שאני רואה מתמונתך, הרי שאתה צעיר בימים.
תעוזתך על השימוש במילה פוצים, פשוט מתחייבת
בשיר זה היוצא דופן כל כך.
שיר המגלה את תחושותיך בעוצמה, ומצרף את
מעוויך.
שיר טוב מאד, נהנתי ותודה לך:
חיים
[ליצירה]
זהו קטע משגע ממש מהחיים במדויק מתואר
על המחשבות הרצות בתוך אוטובוס בזמן נסיעה,
והמבטים אל מחוצה לו.
ממש הדהים אותי מאחר ובמדויק חש כך שלא פעם בעצמי.
נפלא ויותר מכך גם נהנתי, על כך נתונה תודתי:
חיים
להבא במידה ויצא לי לנסוע באוטובוס אגש אל
בחורה ואומר לה: עם שנינו חושבים אותו הדבר בלא וכי, אזי בואי נרד ביחד בתחנה הבאה!
תגובות