ברעד היד אני כותב
אהבתי ותמיד אוהב
את עצמי שכחתי לעצמי
דאגתי לך. ולך הרגש.
תוצאה של- בלבול
בין המינים.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חבל. אולי בקריאה שניה. [ליצירה]
- [ליצירה] "כוון את החרטום לאופק". שיר אהבה. "60-90-180". (מאמא עוף). [ליצירה]
- [ליצירה] אין הכוונה לאונס בשומרת על אף שיש קשר בכוונת השיר. וממש ממש לא בצחוק. [ליצירה]
- [ליצירה] א ת הסוף במיוחד. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מיטל! [ליצירה]
- [ליצירה] מסר עקר. אני מבין מה שאתה אומר אבל לא זאת הייתה כוונתי. הרי, אתה השתמשת בדימוי של שנת לימודים כתיאור הרגשתך. "חדרים" ו"פרוזרורים", יש בלב. מכאן ההשאלה. נכון? אם כך- זה נכון וידוע ששנת לימודים אקדמית נפתחת באוקטובר אבל זה לא משליך על מצבך שלך (על המצב האמיתי שבו אתה שרוי ומשתמש באקדמיה רק כמטאפורה). מבין? לכן, הסיום הזה לא מספק ולא מספיק (לעניותי). [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה מנחם. כל הכבוד על הזיכרון. [ליצירה]
- [ליצירה] גבר גבר, אהבתי. אבל תנסה לשכתב את זה שוב והפעם ללא חרוזים. אוהב את הראש פחות את הסגנון. נב- היייתי מוותר על שתי השורות סיכום בבית האחרון. ומחפש משהו אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. כמה שדומה. כמה זה נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] צריך להיות שיר-בדיחה. נחמד. [ליצירה]
תגובות