ירושלים מערסלת אותךָ
אל הצלקות שבבטנהּ
ובעודך מתרפק-מתנחם
תוכל להבחין בחום גופה
את עשן המקדש
ולשוב ולהתנחם.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מצוין, אהבתי מאוד! טוב שבאת. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין [ליצירה]
- [ליצירה] לוגן יקירי, זהו שיר על הקשר שלי עם אלוהים (סוגשל מערכת יחסים..מקווה שלא כושלת). השיר מבוסס על הפסוק "להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות". [ליצירה]
- [ליצירה] ורק בי, הצינית, עולה הציטוט: "מוסיף דעת מוסיף מכאוב"..? [ליצירה]
- [ליצירה] "קשקושים בזנבנו".. נהדר! הצלחת להשתמש במושגים ייחודיים, ועם זאת לא לפגום בזרימה של השיר [ליצירה]
- [ליצירה] נו באמת. "כזה עצוב"- זו לא שפה לירית (ואם תטען לכוונה תחילה להבאת עגה כמטאפורה או סתם כביטוי מתריס כלפי התרבות , אגיד שוב: נו באמת.). "התעכבות"? אולי עיכוב. החלק היחידי שכן אהבתי הוא הפרדוקס התיאוטולוגי שב"אולי אין שניה אחת לתהיה"- כאשר השורה שאחריה מבטאת את אותה תהייה שלכאורה אין זמן אליה. [ליצירה]
- [ליצירה] ותודה לאריאל שדאג שהנקודות יהיו במקומן ויעשו מלאכתן נאמנה [ליצירה]
- [ליצירה] מוצאי שבת. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה מתקרב, אבל לא :-) .דימוי הקורבן בא להביע נכונות להתמסרות טוטאלית. קורבן מביהמ"ק, טהור, ולא במובן הפוסט-מודרני של המושג כ"אומלל ומסכן". ההתמסרות הזו מובילה להתקדמות, עלייה:"עולה לה'". ועוד- אני מבחינה בין 2 סוגי אמונה. הראשונה: "בבוקר חסדך"-האופפת-הכללית. ואילו השנייה: "אמונתך בלילות"-הקונקרטית-עצמות פריכות כאוסף של פרטים. אלוקים לא מעניש אלא מעניק, כמחווה לטוב לי, הזדמנות להתנסות בסוג השני. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת למחמאות. נהדר [ליצירה]
תגובות