כרובי היקר שבכרובים!
בעצם כולם כאן מגמגמים.
השאלה האם ברבות השנים,
מצליחים לעלות.
והשאלה החשובה באמת,
האם תוכל מתוך הקרקור להוציא אמת חבויה ולהעיף מילים באוויר. זה תלוי בך ובמוזה ובמאורעות שיש בחייך.
אם תשאל לדעתי, אתה בכיוון הנכון, שכן השיר הזה מלא חן ויושר גדול. ללא מסכות.
אהבתי.
אני מכתירה לך את כתר אהבת דנדוש.
לא הרבה, אבל בכל זאת, כתר...
[ליצירה]
כרובי היקר שבכרובים!
בעצם כולם כאן מגמגמים.
השאלה האם ברבות השנים,
מצליחים לעלות.
והשאלה החשובה באמת,
האם תוכל מתוך הקרקור להוציא אמת חבויה ולהעיף מילים באוויר. זה תלוי בך ובמוזה ובמאורעות שיש בחייך.
אם תשאל לדעתי, אתה בכיוון הנכון, שכן השיר הזה מלא חן ויושר גדול. ללא מסכות.
אהבתי.
אני מכתירה לך את כתר אהבת דנדוש.
לא הרבה, אבל בכל זאת, כתר...
[ליצירה]
מוזר הוא, שאחרי סיום הכתיבה הבטתי בשיר, והוא הזכיר לי את השירים שלך, במבנה, בתיאורים (אולי לא בנושא).
והסבר:
הים לא מבטא רק חוסר יציבות. כאחד שבהה מראש הנקרה אל פני הים כמעט כל ערב, מנסה לתפוס את כל כיווני הגלים בבת אחת, הים הוא ביטוי של ריבוי.
האדמה בשיר היא אי, ולכן חלק מהים. אולי כאן הבלבול עלול לפשות.
באופן כללי, אני לא אוהב להשתמש בדימויים כמגדירים את השיר. זה כמו המילה סימלי.
תודה על ההשקעה ועל ההבלטה!
[ליצירה]
התבגרת לי
והנה חולפת לה עוד תמימות נעורים, ישי, אתה הולך ומתבגר. תפסיק.
אבל תמשיך. טוב לשמוע. ענק לשמוע. ענק וטוב לשמוע. הענק הטוב זה טוב לשמוע.
המשך להתקדם להרמוניה שמעבר למילים, כי עם המילים אתה כבר שלם.
עכשיו אפסיק להטיף לך טיפות של געגוע, ואקשיב.
תודה.
[ליצירה]
דווקא
בוגר.
איני בטוח כי השם הוא הגדרת הדבר. השם הוא התוכן, הפנים, וקשה לי לראותו כתוחם חיצוני (על אף הופעתו בעולמנו החיצוני- הגלוי-הגלותי כנרדף למוניטין).
ועוד, התוהו גם הוא הגדרה- הגדרה לארץ (ראה פשט),
ולא עולם חוסר ההגדרה- שם נוח לנו לשים את אלוקים. הקב"ה מופיע, ודווקא- בעולם ההגדרות.
הכתיבה עצמה גם מערפלת את ההגדרה של ההגדרה עקב היותה כתיבה תחושתית, של הרגשות, ולא נסיון הגדרה. שכן זו היתה המשימה.
בברכת פרוץ גדר,
ראובי
[ליצירה]
[ליצירה]
אדיר
אני חושב שדווקא זה שלא תרגמת את 'מזוזה', נתן לשיר משמעות דתית-עצלנית ולא סתם-עצלנית.
יש כמה טעויות כתיב, אבל למי אכפת?
הפאנץ' ליין מעולה.
תגובות