[ליצירה]
ארז. אהבתי מאוד. את ההקבלות והמשמעויות הנסתרות (שאולי אתה עוד פחות מודע אליהן. כי ככה זה כשנפשות שונות קוראות נפש אחרת).
לרגע חשבתי שהסיומת " לאה" קצת דחוקה אך בקריאה שניה עם תובנה עמוקה- הבנתי וכך זה טוב שנשאר.
יעקב- כדמות ממש
יעקב- מהמילה לעקוב. אחרי משהו או מישהו.
ועוד:
לפעמים רחל, על אף שאינך יעקוב, תבחר בך.
המלצה על עריכה:
אֵינִי רוֹצֶה לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים שֶׁל אַחֵרִים
הַקֹּל - קוֹלִי הוּא, וְגַם הַיָּדַיִם - שֶׁלִּי.
ואולי:
"איני רוצה ללבש בגדי אחרים (*בלשון שאינה פשוטה כמו עד עכשיו)
הקל- קולי הוא, והידיים- ידיי"
שלך.
[ליצירה]
הרהורי שפיות
השפיות ניתנת לוויכוח.
השפיות ניתנת להפרה.
השפיות נוטה להיעלם בשעה שאת מביטה בי ככה.
השפיות חוזרת אחרי הנשיקה.
אי שפיות היא כמו שקט, שהולך ומתפשט בתאים החשוכים.
אי שפיות כגלי צונאמי, כחול עמוק ופוגע.
אי שפיות ניתנת לתיקון, ע"י אי שפיות נוספת.
לסיכום, שפוי או לא, אתם תחליטו.
[ליצירה]
אני יכול לומר שאני מבין שסגנון זה מביא את הקורא לקרוא ברצף, עם הפסקות במקומות הנכונים- בדיוק איך שהיוצר רוצה. נכון? מה גם שזה יותר זורם מאשר "לרדת שורה" עם העין.
[ליצירה]
והנה אותו הקטע (והרעיון), בשיר. כך אפשר לחסוך.
מילים הן רק סמלים
המכוונת למקור חיים,
מנוסה מבהילה.
מילים הן רק סמלים
הבעת הרגש
זעם, תסכול, אהבה.
אהבה.
אל אונות העיון מתעלת השמיעה
חיבור למה ש"היה".
מילים,
למרות שהן "רק" מילים
הן תמצית החיים.