[ליצירה]
מיכל, גם אני אהבתי פחות את הביצוע, אני חושב שרגע קצת יותר כהה, אולי רקע שהולך ונהיה שחור ככל שמתרחקים מהדמות (או מהמפתחות) היה מוסיף הרבה. דווקא הרעיון יפה. משום מה זה מזכיר לי קצת את השיר "לא אומרת כלום" של מטרופולין. משהו עם סגירות (נעילות) ובדידות, ועצבות...
[ליצירה]
הציור דווקא יפה, אבל האמת שהוא משאיר הרגשה קצת "שטוחה" או לא גמורה. אבל אולי זה אני שלא מכיר את הסגנון. :)
בכל אופן גם אני ישר שאלתי את עצמי למה בכלל לצייר ב"צייר"?! זו תוכנה כל כך מוגבלת... יש לא מעט תוכנות חופשיות וחינמיות שעושות עבודה הרבה יותר טובה.
סתם לדוגמה, יש את פיינט נט, שהיא סוג של שדרוג של הצייר. האתר שלה: http://www.getpaint.net/index.html
(חינמית כמובן)
יש המון תוכנות חינמיות היום וחבל סתם לעבוד קשה בתוכנה פשוטה...
[ליצירה]
באמת לא פורטים על אקורדים, אבל כן לוחצים עליהם, או שעושים אותם איכשהו, וזה לא נראה שהוא עושה את זה. זה נראה שהוא סתם מחזיק את הצוואר של הגיטרה. מה שעוד מוזר פה זה שהוא יושב לבד, בחדר ריק, ומנגן (אפילו לא שר!!) משהו פה לא ברור...
[ליצירה]
רגע, זה דיוקן שבו את מצויירת כשהיית קטנה, או דיוקן שאת ציירת כשהיית קטנה?! הצלחת לבלבל אותי.
מה שאהבתי בציור הזה, הוא שהדמות לא עומדת מול המציירת כמו שעומדים מול מצלמה בצילום פספורט, אלא מצויירת בתנוחה טבעית יותר, כאילו היא בככלל לא שם בשביל הציור. גם ההצללה נותנת פה עומק שהיה חסר בציורים הקודמים (המאוחרים למעשה, פשוט אני הולך מהאחרון לראשון...)
התמונה הזאת הרבה יותר "מציאותית" ופחות "חלומית", או ליתר דיוק הטשטוש העדין שבה משרה אווירה של זיכרון ילדות, מה שמתאים לציור אם ציירת בו את עצמך כשהיית קטנה באמת.