יש בך קסם שכזה.
D G
-
מי אני
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קראתי שוב ושוב ושוב , וכל רצוני היה להוסיף את המילה אלהים בתחילת מכתבך... [ליצירה]
- [ליצירה] משה היקר ! הרי חומש שלך... אכן האישה ראשית דעת , אך לגריעותה יאמר זאת , שהרי מדעתה משלמים אנו עד עצם היום הזה. אכן רצונה לטוב היה , אך נשכח ממנה "קדש עצמך במותר לך" שבת שלום ולסיום שית אלפי שנין ,במהרה בימינו. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את הפשטות במילים ,את הגאונות במשפטים הקצרים,אשר מושכים את דמיון כל אחד ואחד למקום,אשר שם הוא חש את שעל ליבו. שוב אנחנו פה - ביחד אני לבד - אך הינך לידי אתה שם - ואני בגפי זרה לעצמי בעינך - מאבדת את זהותי כואבת שתפתח - לומר לי... ואין קול - שזה לא את ויש עונה - זה אני ללא מילים - העיניים מדברות ברחמים. [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו... שוב אין מים אהבתי את הזדהותך עם כנרת ארצנו, שבלעדיה, אין טעם לחיים. [ליצירה]
- [ליצירה] עד כי יבוא... ואף על פי שיתמהמה....בסוף הוא יבוא המשיח הפנימי של כל אחד ואחד...המשיח הכללי של כולנו... כעת אנו אסורים ומרגישים כנפרדים מהטבע ,מהנשמה,מהבורא... אך בסוף נרגיש שהטבע זה אנחנו,שהבורא זה אנחנו...וכשנגיע להיות כאלהים,יודעי טוב ורע... נבין שאין הפרש בין הגוף לנשמה... אנו נהיה הים,הגלים,הסלע,והחול גם יחד... אך נצטרך להמתין...עד כי יבוא שילה... אל דאגה ליאורה,אין עצב...והציפיה הממושכת מעצימה את המתנה המצופה... שאי ברכה ליום שכולו אושר... [ליצירה]
- [ליצירה] מזל??? שלום למשה! חייב הייתי לכתוב לך זאת בשמו של אלקים אם אינך מזההה אותו באכזריות אם אינך חש אותו בכאב ואם אינך רואה אותו באטימות אז מזל הוא באמת שרשמת אלהים ולא אלקים. כי אלהים שייך למזל - אך אלקים הוא מעליו. [ליצירה]
- [ליצירה] חי בסרט! ידידי היקר! קרא שוב את הטקסט, קרא שוב ושוב תחוש את המילים, את הכאב, עצום עיניים והמחשבות יפרשו לך את המילים מחדש!!! השאר עיניך עצומות , כעת ,נסה להיות ...אמא. [ליצירה]
- [ליצירה] ש מודה אני לך על שחלקת לי מחכמתך, והפרת ניצני כתיבתי בפרח שלך. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] לדרור וגילה לדרור גילה ! באמת ועובדה מבעלה התפטרה, וכעת משבוטל החמץ מקרבה חשה היא שעל כנפי דרור ממריאה. ואיך תוכל לומר היא גילה כאשר כקריעת ים סוף קשה לו זיווגה. קבלי זאת ממני,כמשל ומליצה. דוד [ליצירה]
- [ליצירה] ירושלים בתי קושרת את לי כתרים בשירייך, אך בתרדמת אבניי, אנכי שבוייה אף קול פעמונים, אינו מוציאני מעצבותי כי עדיין לא תמו ימי גלותי,ילדה ומדוע תחושי אורחת? כי עדיין אין פוקד את הר הבית,בעיר העתיקה. שלך ירושלים [ליצירה]
