[ליצירה]
א. זה שיר יפה מאד וציורי מאד.
ב. זה כתוב מאד אוטנטי.
ג. זה נשמע כמטאפורה (אולי לצבע האפור של הכביש בו זורמים חיינו).
ד.אם אכן זו מטאפורה, אז כדאי לרדת לפעמים מה-"כביש" להיכנס לחורשה, ולהנות מהצל, הירק וציוץ הציפורים. זה מעשיר את החוויה הדלה של חיים אפרוריים.
ה. הצעה כזאת חלה גם על טיולים אוטנטיים.
[ליצירה]
השיר מוצא חן בעיניי. הרעיון לנסות להיעזר בדמויות מן העבר לכמיהות של היום הוא לרוחי, וגם השתמשתי בו באחד משיריי. יש לי רק בעיה עם המשקל. נראה לי שבשני הבתים האחרונים כדאי לפצל את השורות האחרונות, או משהו דומה.
[ליצירה]
פרחונית יקרה,
משירייך מורגש שאת קשורה לים והוא שנותן לך השראה לשירים שנוגעים באנשים ולאו דוקא בים. זה רעיון יפה. כי כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא.
אגב לצמחיה האופינית שעל חוף הים קוראים:
"נר הלילה" - עוד השראה לשירים.
מסר
[ליצירה]
אמיתי ומתואר בכישרון. יש בהיסטוריה תקופות של אנשים "תמהוניים" בעלי חזון שניסו לבנות חברה טהורה יותר, אבל חזונם לא התאים לאופי האדם . תאורים כאלה היו קיימים בכל ההיסטוריה, אבל בלי מכוניות.....
[ליצירה]
המילים שאומַר נוגעים לכולם, לכל ההורים, מכל קשת הדעות והאמונות: אם ילדיכם "שוברים את הכלים" חפשו את הסיבה אצלכם. אמא אינה דורכת על שברים, היא מנסה לאחות אותם.
[ליצירה]
השיר הוא יפה. הדימויים ברורים ומטאפוריים כאחד. חבל רק שהם חוזרים על עצמם שוב ושוב. נראה לי שניתן לקצר ולעצב את השיר לתמונה ברורה אחת, מבלי לאבד את המסר שבשיר.
[ליצירה]
קצת נאיבי. מלחמה ושלום עושים פוליטיקאים, ואת המנדט, נותן להם הרחוב. עוד לא הוכח שחלומות על שלום יביאו אותו. מה שכן ניתן להיווכח, שממהיגים בעלי שעור קומה יכולים להביא שלום, ממש כמו שמנהיגים כושלים יכולים לגרום למלחמה.
[ליצירה]
יוצא מהכלל. פשוט שיר כן ואמיתי. כתוב בצורה מרתקת, ועם מוסר השכל מהמם. "אנוכי הנני אני עצמי" אמר הבויג הגדול לפֶּר גינט במחזה של איבסן. אנחנו מה שאנחנו ולא מה שרצינו להיות או מה שאחרים חשבו עלינו
ככה פשוט ! ונודה לשם שהעניק לנו את היכולת להיות אנו עצמנו.