אני אדם הולך ובוכה
הבכי מתערבל בתוכי
מכלה אותי מבפנים
אדים של כאב עולים ממני
מרוקנים אותי עד תום
אני עומדת לפניך כולי
בתחינה
...
בהירות חדשה מנביעה מתוכי
ציפורים השמיימה
אני אוספת את כל הכאב
לאגרוף
ומעלה אותו לקורבן
אליך
כן, דווקא לאגרוף, ולא בגלל כעס- אלא כביטוי לעוצמה, כל הכאב והמתחים והלחצים מתכנסים לכדי פקעת אחת חזקה, בתהליך של פורקן שפורק את הכל ממני, את כל הרע והקשה, והכל מועלה אליו לקורבן.
אולי לא לגמרי מובן... השתדלתי.
[ליצירה]
תגובה (מאוחרת) לאודיה
כן, דווקא לאגרוף, ולא בגלל כעס- אלא כביטוי לעוצמה, כל הכאב והמתחים והלחצים מתכנסים לכדי פקעת אחת חזקה, בתהליך של פורקן שפורק את הכל ממני, את כל הרע והקשה, והכל מועלה אליו לקורבן.
אולי לא לגמרי מובן... השתדלתי.
[ליצירה]
אהבתי מאד,התחושה הלא מוסברת הזאת של כמיהה אליה...(ברוך השם אתה אחרי זה)
אהבתי: "סוג של השלמה שלא קרמה פגישה חזותית"
וגם: הבאסים שהם פעימות של לב העולם. פעם הייתי בשיעור ושמעו באסים ממסיבה,אז הרב אמר: "תשמעו - קול דודי דופק"...
[ליצירה]
.
ארספואטיקה בגדלותה. כנראה לא זכית באור מן ההפקר...
המשך לכתוב, שכני היקר לשעבר... איך מ"יהודי ממעלות" הפכת ל"מעורב ירושלמי" (ואני ל"אלפי רבבה")...
[ליצירה]
חזק.
עוד מעט, כשהתינוק שלי יתעורר, אני ארוץ אליו כרגיל, אבל בתודעה יהיה לי משהו נוסף ועמוק...
כמה שהכותרת היא נכונה. זה ממש "מלאות".
בקרוב אצל כולם.
[ליצירה]
מדהים
טוב, אני אמנם מכירה את השיר דרך המנגינה שלו, אבל זו ההזדמנות להגיד לך שהשיר פשוט מדהים! מילים מדהימות. לדעתי אתה צריך להמשיך לכתוב לו מילים והוא ילחין, זה שילוב מנצח... בשיר הזה לפחות זה יצא חבל על הזמן.
אני מביעה את התפעמותי.
גיסה של יאיר.
תגובות