בכיו של תינוק - אושרם של הוריו.
אוהב ישראל ישראל
-
נשוי + 4 (בינתיים), אוהב להקשיב, לשמוע, להבין, וגם להגיד משהו משלי.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... אני הייתי מעדיף אפטרבכי זה נראה לי יותר מאושר. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה ברגע הלידה אכן זהו אושרם של ההורים אך אחר כך כשצריך לקום מהמיטה באמצע הלילה לא הייתי מגדירה זאת כאושר... :) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד משפט שיישאר איתי... [ליצירה]
- [ליצירה] כתבתי את זה דווקא כתבתי את זה דווקא בתור הורה... ל-4 ילדים... וכולם עדיין בגיל הינקות + - בכיו של תינוק - אושרם של הוריו. כי לאחר הבכי והעצבים, השמחה ממלאה את הלב, שזכו ההורים ליצירה כל כך יפהפיה. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה כמובן שהכל תלוי בדרך השקפה אך באותם רגעים, לא כולנו זוכים לראות את הטוב שבדבר... בדיעבד, בוודאי שזהו אושר. אחד הכי גדולים שיש. [ליצירה]
- [ליצירה] מצאתיך! היוחאי אתה? יוחאי אשר כתב את "ימי יהודי" ואת "אביר יעקב"? אני כל כך שמח לראות את שמך שוב, אחרי שנתיים. נהגת לשלוח לי בדואר את כתביך, אבל הפסקת. [אני קורא לך בשמך הפרטי, לא מחוסר כבוד, אלא להיפך - אני חושש שמא אתה לא רוצה להחשף בשמך המלא] אני מקווה שאתה זוכר אותי. יאיר פעם בפורום דתיים בתפוז ושוב וואו. [ליצירה]
- [ליצירה] אושר הורים אני הייתי מוסיפה מילה ומשנה את המשפט כך: : בכיו של תינוק שנולד - אושרם של הוריו. [ליצירה]
- [ליצירה] מהמם... משפט שאני יזכור תמיד... ואני יקח ממנו המון. תודה ובהצלחה. בת מלך... [ליצירה]
- [ליצירה] העימות הזה בין הרגש האישי - לא הכרתי איש ב"ה, לבין הרגש הכללי - שוב נפלו בנינו ובנותינו, אכן קורע את ליבנו שנות דור. ימים כה שחורים, בהם קרוב הופך קרבן שכן - בו נשמתו כבר לא תשכון, חבר - גופו נפרד מנשמתו, וסתם בן ישראל - אח לדרך, לעם, למשפחה. נדמה לי שבדור הזה, רואים אנו, למרות קהות החושים, עד כמה קטן העם, עד כמה פגיעה באחד - גורמת לשני לקרוס. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה . [ליצירה]
- [ליצירה] אכן יפה ומרגש תודה לכל אלו שמקפיצים לתגובות יצירות ישנות, שנעלמו מעינינו. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה מעביר נכון את התחושות [ליצירה]
- [ליצירה] שמוליק שמוליק נוחר, ישן - עלמנו על חורבות העוויתות והאיוולת, עֶלֶם חדש כבר לא יקום. מתפעל מנטיית פעליו - כמו חרב אבדון, הניף, היכה, ביונקי שדיים שלא חטאו. יוצא לקרב העלם! לחמו כחוקן - איחסה! לא שוקט הוא בעצירותו- על שמרי האדישות, לסבל ומצוקה. שמש ההתחדשות והתקווה תאיר - אולי אותו תקרע! ואז, הפתח יפתח - פתחה של תקופה חדשה! שמואל - דחילק - צא מזה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה הקשר בין "הפעוט שנעזב" לבין מה שלא ידעתי ספר והעזתי, קצת לא ברור. ואולי בכוונה? [ליצירה]
- [ליצירה] אביב וסתיו - טעות בהבנה! הוא כתב "מול נוף אפרים" - לא בתוך אפרים. בכל זאת - שיר נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה עמוק!! אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] ואווו מזכיר לי סיפור חסידי אותנטי. כיוונת חזק! [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו!!!! רצח מגעיל אותי (מה לעות, כזה אני...), אבל התיאור שלך הוא חזק. ואם תרשה לי, אולי הבנתי את כוונת הסופר כך: האדם עצמו מתאר את התאבדותו כאילו בתור אדם אחר שכביכול רצח. האם לכך התכוונת? [ליצירה]
תגובות