תכלת עינַי אָפרָה
עברה
לחוטים
לכודים
לְצִדַּי
ראיתי אותך
טובעת בים
ורוצה לאחוז - -
ואני מושך
ונושך
ובים התכול
את לבד
ואני
מחויט
מצויץ ומציץ
ונפגע
יאיר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פשוט סיפור אדיר!!!!!!! הזמנה בשבילי לקרוא את כל שאר יצירותייך. ואת זה אני כותב לפני שהקלקלתי על שמך, לכן אני עוד לא יודע כמה יש, אבל אם כולם עומדים ברמה הזאת, זה כדאי. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי הענייה צילום האוטו מספיק בשביל הפואנטה. החייל לא קשור. [ליצירה]
- [ליצירה] בעזרת ה', בקרוב ממש. אגב, בשורה השלישית צ"ל "מוודאת", לא? [ליצירה]
- [ליצירה] זה כל כך יפה, הלב שלי רטט. מקנא בעוצמת הרגשות הזו כל כך! [ליצירה]
- [ליצירה] האם תוכל, במטותא, להסביר את הקשר בין הכותרת ליצירה? ולרטרו, הערה. שימי לב, דנדוש "רוצה להגיד", בשביל לעבור, לא תמיד מספיק לרצות, נראה לי. צריך להעז ולהגיד לו, ואם זה לא מספיק, להציג בפניו שאלון מקביל. [ליצירה]
- [ליצירה] אחלה. [ליצירה]
- [ליצירה] . יקר ונשגב! רוצו לקרוא! [ליצירה]
- [ליצירה] צריך להגיד: את כותבת מליגה אחרת ממש. כל מלה בשיר הזה מדיפה את ריחה המיוחד - אני מריח פה את ריח הרימונים והתפוזים ממש חזק, וגם את ריח העזים, ומרוב שהדימיון משתלט אני שומע את תל אביב הסואנת והשורקת (כבר בית הראשון, שעודה חוף וחול ושקמים). השיר הזה מטלטל. במיוחד "אני תועה בירושלים אתה בדרכים אל אלוהיך". אוהד מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למי שהקפיץ! קראתי את זה כבר בזמנו. ובעקבות התגובות האחרונות אני קורא את זה שוב. כל-כך מקסים ונוגע! ובאמת שעד עכשיו בכלל לא שמתי לב לחרוזים, המלים היו כל-כך טבעיות במקומן. והנה אצבעי שלא הסכינה לכך, שולחת את יצירתך אל ה"אהודות". [ליצירה]
- [ליצירה] לקצת אחרת, אני באמת לא מבין את טענתך. אני אח לכל יהודי, ללא תלות בפשעים שעשה. אבל כמו שאנס הוא אנס ורוצח הוא רוצח, כך קלגס הוא קלגס. זה לא שייך לעניין האחווה, שלא נגרעה מבחינתי. אני מקווה ששמת לב שלא התיייחסתי לכל לובשי המדים באשר הם. ואין פה עניין של 'הליכה בדרכים שונות'. 'דרכים שונות' זה כולל אלימות לשמה - הטחת קת של רובה בראש אדם, בעיטות עזות לירכיים? סיפורים כאלה יש בלי סוף, אם מח"ש והתקשורת לא היו מטייחים אותם בוודאי היינו יודעים יותר. [ליצירה]
תגובות