צוקים ניטו מאופל ועד ים
ריח קינמון וסחלב חם,
הכל השתלב כה מושלם
עם דמותך הפוסעת לאט
לקראת הפגישה האחת
אם ראיתיך בזה הרגע
אז סימן כי הכל תם,
ועת התותח נדם
המוזות פשו באויר
ולי זה הזכיר:
יש לכתוב את השיר
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה רומנטי הפגישה הראשונה עם האחת והיחידה? גם לי קורה שבהרבה מצבים בא לי לכתוב. בדרך-כלל זה סיפור, אבל גם שירים. שיר לוקח מצב כלשהו ומעביר אותו מחדש במילים, מקפיא אותו. זה ממש מקפיא את הזמן והופך אותו למחוייך ויפה. (בין המילה 'קינמון' למילה 'וסחלב' יש רווח כפול) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים יפה ואביבי, כהרגלך... קראתי פעמיים, כדי לשוב ולהתענג על החיוך שהשיר העלה בי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה על התגובות :) כשנדם רעש התותחים יש זמן לאהבה :))) כפי שאומר שיר נהדר של אריק איינשטיין: זהו שיר אחרי מלחמה הוא תמיד מחזיר לי סיבה היא מחכה אהובה כבר חוזר זהו שיר שבא אחרי המלחמה [ליצירה]
- [ליצירה] ללא ספק מלבב יפה , אביב וסתיו. [ליצירה]
- [ליצירה] את זה אמרת לחוקר פ' ? [ליצירה]
- [ליצירה] אלמנט הלולאה שוב חוזר על עצמו הן בבית הראשון והן באחרון - מעין פתיחה של נושא, מצגת של שיר ובסופו סיכום העניין והגעה למן מסקנה שאינה מחדשת דבר [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין יהיה לראות את הרפובליקה הצרפתית הופכת ל"אל פראנסאוויה" [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה וגם את תקבלי את הניתוח החודשי של אביב וסתיו ... עודני זוכרת, השמש פיזזה אז בטבור של שמים ואני, מצמצמת חצי עין, שאלתיךְ מה נורא יותר-? השיר נפתח ב"עודני זוכרת" משמע הדוברת בעיני רוחה שולחת אותנו אל נחלות העבר. השמש פיזזה בטבור של שמיים - השמש רוקדת וצוהלת - אולי על חשבון האנשים הסובלים מחום או שמא היא שמש מפזת ונעימה? של חורף. השמש ומצמוץ חצי העין לעומתה כפראפרזה. העין נצרבת מרוב אור ולכן על הדוברת לצמצמה ולמצמצה. ואז באה השאלה: מה נורא יותר? להתרגש אל העולם הזה ללא מאור עיניי או לאבדו סתם כך על צד הדרך להתרגש אל העולם הזה ללא מאור עיני -האם לשמוח במאור עיני אל מול מאור השמש או לאבדו סתם כך. ושמא (אני מפרש פירוש חופשי) שהשמש תהיה לי לעין ועוד עין ושתראה במקומי את צד הדרך. ואולי צמצום חצי העין מרמז שהדוברת באמצע תהליך אבדן הראייה? צד הדרך - מקום של אמצע החיים. שבו מתרחשים דברים סתמיים בחיי הדוברת. אך איבוד מאור עיניים אינו דבר סתמי. ויש כאן סתירה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אז זאת אומרת שהיא לקחה רברס ונעה אחורה? אולי תסדר לה הילוך חמישי כדי שפעם אחרת תוכל להגיע לירושלים בשעה וחצי [ליצירה]
- [ליצירה] יהא צבעם כצבע העננים בטובלים בשקיעה לעת ערבו של יום בין הררי ירושלים הגאים [ליצירה]
- [ליצירה] אמיתי, מקסים וכמו יין צעיר [ליצירה]
- [ליצירה] לצערי אדם יקר זה נפטר לפני כשבועיים, יהי השיר לזכרו [ליצירה]
- [ליצירה] השרף מקאצק- היה ליקוי מאורות בתקופת השואה- בכל שכבות המנהיגות הקיימת מכל הזרמים. החל מהמנהיגות המתבוללת, עבור דרך זו הציונית מפאניקי"ת וכלה במנהיגות החרדית (סאטמר, מונקץ' ועוד) היחידים שראו את הנולד נחשבו מטורפים (ז'בוטינסקי נחשב כמעורר היסטריה) ולמה היה דבר כזה? (ליקוי מאורות) - כי לא היה תקדים של השמדה המונית ותעשייתית בקנה מידה שכזה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ילדה של אף אחד המאירה כלבנה את עולמינו :-) רעיון חזק [ליצירה]
תגובות