בעזרת ה'.
ישב לו אדם וחשב
ישב וחשב
חשב וכתב
נשם ונשף על הנר
נשם ונשף
נשף ושאף
(עלה לו זבוב על האף
ועל כן הוא זעף)
התנשף ושפף
עד שנשם ונרדם
ובחלומו
צפו מים ראשו
גאו וגלשו
אל מעבר לדף והשורות
אל מעבר למילים
אל עולמות עלומים.
הרבה פעמים בלילה עולות כל מיני מחשבות כתיבה, בשקט הזה, אבל יש דברים שקשה להעביר למילים, והם נשארים בדרגת 'אדים' בים היצירתיות שחלקו נובע וחלקו לא.
אני אישית ישן מדי פעם עם המחברת והעט מתחת למזרן, וכותב בעיקר בלילה (או מחבר בעיקר בלילה).
[ליצירה]
נחמד.
הרבה פעמים בלילה עולות כל מיני מחשבות כתיבה, בשקט הזה, אבל יש דברים שקשה להעביר למילים, והם נשארים בדרגת 'אדים' בים היצירתיות שחלקו נובע וחלקו לא.
אני אישית ישן מדי פעם עם המחברת והעט מתחת למזרן, וכותב בעיקר בלילה (או מחבר בעיקר בלילה).
[ליצירה]
"הו מכסים!
קראה בלה בהתרגשות".
סתם, יצא לי בטעות, התכוונתי, הו מקסים.
ואני לא רוצה לקרוא תגובות אחרות לפני שאני מגיב כי זה פשוט יערער לי את החוויה.
לא ידעתי שאת לומדת ציור, אצל מורה.
זה פשוט סיפור יפה ואמיתי.
כל הכבוד לגברת שהייתה מוכנה לשמש לך מודל, אולי תוכלי להעלות לנו את הרישום לחזותי?
[ליצירה]
מה לא ברור?
החוזק הוא שהגברת ליאורה, שתח', לא ריססה את הנמלים שאכלו את הפרפר שלה, כי היא מכבדת את עולם הטבע ותפקודו הסדיר, גם אם הוא בחר לתפקד במסדרון ביתה. צל"ש על זה!
אגב, זה שיר יפה מאד; יפה המבט, הצומת לב אל הפרפר הזה. (בקשר לצבע ולאורך חייו, את בטוחה שזה היה פרפר ולא עש? שכן עשים הם בדר"כ חומים. את יכולה להבחין בינהם גם על פי המחושים, של הפרפר- חלקים וזעירים, ואילו לעש- מברשות עבות.)
אגב אני מזמין אותך לקרוא את יצירתי גם היא בשם 'פרפר', מבט שונה על חרק מופלא זה, ומה שהוא מסמל עבורינו, אני מקווה שתהני.
(תגיבי, טוב?)
ושבת שלום
[ליצירה]
שיר מעניין מאד
יש פה אמירה שלובשת צורות חדשות בכל משפט.
[הערה קטנה, במשפט הרביעי מהסוף- "לא היינו בודדים לבד", לדעתי, זה מיותר להכפיל את השורש בד"ד, תכתוב, 'לא היינו לבד', או 'לא היינו בודדים', וכבר המשפט הבא מפרש במה לא הייתם בודדים- (את אומרת גם אחרים בודדים), מקסימום תכתוב, לא היינו בודדים בבדידותינו, אך בודדים לבד, נשמע לא טוב.]
[ליצירה]
יאווו (או בלע"ז U)
איזה יופי, הלוואי עלי להיות מסוגל כך פשוט לבכות ולהזדכך מכל הכעסים על העולם, על אלוקים שלא מוצאים אצלי אומץ להכלא בתוך מילים.
[ליצירה]
:)*
יותר מאשר חמוד, נוגה,
(אסור, ליפול לעצבות, אפילו לא לנוגות
ויותר מאשר אני אומר לך, אני אומר זאת לעצמי.
:)
לכל הרוקים בנינו נראה לי עוברות בראש המחשבות האלו, (---אני פה לבד, איפה היא/הוא?---),
זה יעבור בקרוב, אני מברך אותך ואותי ואת כל רווקי ישראל,("בזכות שעלו לכבוד השבת לכבוד התורה ולכבוד הרגל").
נ.ב.
זה עוצמות הים או הי-ם?;)
[ליצירה]
אני שמח שאין לך את האומץ לכתוב זאת כתגובה (אם התכוונתשיש לך איזו שהיא בעיה עם שירים שכאלה), כנראה שאתה לא מבין או לא מזדהה עם כתיבתם, לגבי השיר שלך דווקא מצאתי אותו מאד יפה וכלל לא היתולי ויש בו עומק רב וגם הוא יכול להיווסף לאותה קטיגוריה של שירים.
תגובות