רגש מבטי עת הבטתי אחור
והלב נפנה כעת לזכור
ימי האתמול שחלף עבר
ולבי בגעגועים אליו נכמר
הן איטיב לזכור שנים עברו
כאשר אראה כפות ידיי
אך הימים הם בני חלוף
ולכל דבר וחפץ- ישנו סוף
חורף 2000
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
רדף השיג
לא תאמין, עשיתי חיפוש באתר יד ושם וגיליתי שמות משפחה ספרדיים (לא מרוקאים...) בקרב יהדות פולין וליטא:
אברבנאל
דה בוטון
גיברלטר
מעניין, לא?
[ליצירה]
בעצם ביקרנו שם לפני חודש, היה שם שולחן ריק וכשעברנו הוא ישר הציע לנו לשבת ומילא אותו בכמה צלוחיות של מלפפונים מתפצחים פריכים ופיתות וסחוג פלסטיני וחילבה,
ישבנו עיינו בתפריט, אברהם לבש חולצה של "גוש שלום" והביא מג'דרה מפתיעה בטעמה הנמס, איסמעיל הביא קובות מלאות בשר חום אדום כזה, אחר כך אכלנו קישואים (כרעא בקושי) ממולא בגרגירי תירס צהובים ו נימוח בפה היה שם גם בצל שלוט ממולא באורז עירקי אסלי, איסמעיל חייך כל הזמן ואמר שהוא בוגר קורס של תדמור ובוגר קורס הבישול של יאסר במוקטעא.
אחר כך הגיעו המנות העיקריות: לשון בקר ברוטב לימון עם נענע, זה היה קצת אנמי, אבל היו שם ריאות צלויות ברוטב עגבניות וסטייק פרפר שעף לו כמעט מהמגש והיה חרוך מעט.
לסיום השארנו שם 150 שקל, היה שיגעון
[ליצירה]
[ליצירה]
שוב, לא מדובר במר ירושלמי. מדובר באדם אחר.
מר שמואל ירושלמי- יאריך האל חייו ויתן לו כוח לכתוב הרבה הרבה שירים ומעשיות על לנין וסטלין וגורבצ'וב וטלי פחימה והקונפה ויקי קנפו
תגובות