הדבר הכי חשוב זה להיות מסוגל
להסתכל לעצמך בעיניים. שלא יקרה
שבגיל 60 תסתכל בראי ותגיד
"מי זה?" או "מאיפה זה בא?"
שתגדל להיות מישהו שאתה אוהב,
מי,
שתמיד רצית להיות.
חובב יקר, סליחה על התגובה המאוחרת מאוד, רק עכשיו שמתי לב... המשפט הזה נכתב בשאיפה דווקא בגלל שזה קשה כל כך. לו היה זה קל, לא היינו צריכים לכתוב על זה תאוריות, היינו פשוט עושים. זה נכתב מהפחד לא להצליח. מהפחד שכן נקום בגיל 50 או60 ולא נזהה מי שעומד בראי שניצב מולנו....
המון בהצלחה...
דנדוש.
[ליצירה]
אמנם זה הכי חשוב
אבל זה הכי קשה.
קל להגיד דברים כאלה,
מתסכל לנסות ליישם אותם
שוב ושוב,
ולא להצליח.
____
בכל מקרה נגעתי לי בנקודה רגישה מאוד...
[ליצירה]
חובב יקר, סליחה על התגובה המאוחרת מאוד, רק עכשיו שמתי לב... המשפט הזה נכתב בשאיפה דווקא בגלל שזה קשה כל כך. לו היה זה קל, לא היינו צריכים לכתוב על זה תאוריות, היינו פשוט עושים. זה נכתב מהפחד לא להצליח. מהפחד שכן נקום בגיל 50 או60 ולא נזהה מי שעומד בראי שניצב מולנו....
המון בהצלחה...
דנדוש.
[ליצירה]
להיות חבר של...
בס"ד
זה מזכיר לי מה שחבר אמר לי:
תחיה כך שתהיה אדם שהיית רוצה להיות חבר שלך.
יופי של פרספקטיבה עתידית בכדי להדגיש את חשיבות העכשוית.
[ליצירה]
שיר ממש נחמד. אנלא רוצה להיות קטנונית אבל מילים נשארות, לא נשארים, ככה שהחרוז הזה די צרם לי.
חוצמזה, יש שימוש בהרבה מאוד מנטרות. מעין "הפתגם לחיים...". נחמד!
[ליצירה]
ירושלים...? זה ניחוש, אבל אחרי פעמיים של קריאה, זאת המסקנה שהגעתי אליה. (וכן, אני יודעת שאני לא ממש מהירת תפיסה...)
קשה לי עם "אין לי זיכרון ממך" ואם "סתם אמרו לי שאת חשובה".
ואם אני אגיד לך את זה על פקיעין?
אבל,
הרעיון עצמו חמוד מאוד, ובכלל, זה שהצלחת ליצור עניין בשביל לקרוא פעם נוספת, זה כבר נחמד...
דנדוש.
[ליצירה]
חובב יקר, סליחה על התגובה המאוחרת מאוד, רק עכשיו שמתי לב... המשפט הזה נכתב בשאיפה דווקא בגלל שזה קשה כל כך. לו היה זה קל, לא היינו צריכים לכתוב על זה תאוריות, היינו פשוט עושים. זה נכתב מהפחד לא להצליח. מהפחד שכן נקום בגיל 50 או60 ולא נזהה מי שעומד בראי שניצב מולנו....
המון בהצלחה...
דנדוש.
[ליצירה]
אני בדרך כלל לא שורדת שירים ארוכים כל כך, זה מטריח אותי. (רק באינטרנט!! המילה הכתובה באמת זה כבר משהו אחר!)
והנה, גם הגעתי וגם יש סיכוי שאני ארצה לקרוא עוד דברים שלך... הרי לך מחמאה!
ממש אהבתי את הרעיון, שלכל אחד החוויה אינדיוידואלית, אפילו אם השתמש בחומרים שכולם משתמשים.
חוצמזה, עברית יפה, תמיד מוסיפה!
רואים שהיית ביניש, לפי הביטויים...
[ליצירה]
דווקא בעיני השיר יפה, אבל רק ברעיון,
כי בדרך כלל מאוד פשוט להסיט את ההמון,
ואיך זה שתמיד בעומד בראש שלטון
מישהו אינלקטואל, אשר בכיסו גם הון?
הלוואי וזה היה פשוט כל כך. אבל מבחינה פשוטה של המציאות, כנראה שזה לא.
[ליצירה]
אני אוהבת את האסוציאציות בשיר, זה כמו תמונות. וזה תמיד חוזר לזה שהיא חשבה שהם יהיו בפריז. זה כמו שהמחשבות נודדות ואז אתה נזכר על מה רצית לחשוב ושוב נודד ואז שוב נזכר...
אהבתי.
[ליצירה]
אחת מאהבותי הגדולות הוא הנסיך הקטן. רק מה? חבל לי, ודווקא בעיתון לחיילי ישיבה, שהפוטנציאל הגבוה שנמצא ברעיון, לא מוצה. אתה לוקח את ה"דתי" ומציג ממנו "מבוגר אמיתי" בניגוד למה שיכולת לעשות ממנו... כאילו הוא משתלב לגמרי בעולם מבחוץ, ואנחנו, הרי מאמינים, שיש לנו סגולה מיוחדת, בעצם היותנו יהודים, לא?
תגובות