אני סופרת את שמותיך
ופוסקת-
לא אזכור.
אני חוזרת שוב
ושוב
מכינה קפה
יושבת
חושבת
נאנחת.
לא אוכל לזכור.
דבר אחד לא אשכח.
מגע שפתיך על שפתיי
על ספסל בליל מכשפות.
[ליצירה]
הלואי שיבוא דחפור באמצע הלילה ויקח אותך ואת מי שחושב כמוך לרמאלה (אינשללה) ושם חברי השלום שלך יראו לך כמה בדיוק הם אוהבים אותך ( אם לדחוף קנה של נשק בתחת נחשב למעשה אהבה, כמובן)
רפואה שלימהמה.
[ליצירה]
ארוטי משהו. הנה, עוד סוג של כתיבה על אהבה. אהבה לשוקולד, לאישה ולגופה. (שאולי זה אותו הדבר)
האם אני "נותנת" לכל אחד? לא!
האם אני מתנגדת לאהבה בין בשרית? גם לא!
פשוט ויפה.
תגובות