היא-
מדברת בלחש,
כמעט ולא שומעים,
מלטפת אותנו
עם מילותיה,
עם קולה הרך.
עם מבט חודר,
ולעיתים מעורפל,
נכנסת עמוק עמוק
לתוך הנשמה.
ואני-
עומדת בצד
מביטה
וכ"כ כ"כ רוצה
רק לרגע
להתחלף
להיות כמוה
להיות אהובה.
[ליצירה]
"לא בדברים שמחוץ לנפש
לא באוצרות חולפים ועוברים
בלב האדם פנימה
נשמעים צלילי עוגב
של הטוב היפה האמת והצדק
שם האושר שוכן."
(הרמב"ם)
וואו. תודה לך סוערתי.
תגובות