[ליצירה]
התחשק לי להעיר הערות קטנוניות על סימני פיסוק ושות' שאו חסרים או לא נמצאים במקום, אבל אפילו ככה זה נפלא - - - התיאורים, ההקשרים, הרעיון, הכל. אני אוהבת איך שאתה משתמש במילים. ואהבתי את השם :)
[ליצירה]
פשוט יפה.
דימויים נפלאים, כואבים ומצמררים. אה, כן. וגם מוכרים פתאום, מתוך שקראת בשמם.
stark - הפשוט החד, חלק וכואב. לא פלא שרק חשבון יכול להיות פשוט. הרגש הוא תמיד מורכב להפליא.
בנימין.
[ליצירה]
אה... איזה ילד רך בשנים..
אבל זה ציור נחמד.. יש לך נטייה לצייר דברים מפחידים
אני בטוחה שאני לא יחדש לך בזה כלום- ובכל זאת אני אומרת לך את זה: אתה מוכשששששששר!
[ליצירה]
יפה נורא כמו תמיד אבל בעיקר מאוד מטריד. כמו יתוש שמעקצץ לך בתוך החזה, תחושת קלסטראופוביה שאולי באה מחוסר האונים לברוח מעצמך. ועדיין, כתיבה כל כך מדויקת שזה כואב.
[ליצירה]
תודה לכולם.
לנצרות אין מונופול על הסבל האנושי, וגם נדמה לי שהמשל לא לגמרי הובן. קונוטציות הן עניין אישי ולי אישית נראה שהקטע מזכיר הרבה יותר את משל הלב באיברים או את משל המושל ברוחו של ריה"ל בכוזרי מאשר את סיפור המשיח הנוצרי להבדיל.
ועוד מילה על המגמה לחפש את המוטיב הנוצרי הסמוי היכן שאפשר: גם שעון מקולקל מראה את השעה הנכונה לפחות פעמיים ביום..
[ליצירה]
אהבתי את 'שטופת זימים' נהדר..
עצה קטנה לכל החדשים מאחד שהצטרף רק לא מזמן: אל תשלחו אותם בצרורות. ע"פ הסטטיסטיקות שלי נוספות כעשרים יצירות חדשות ביממה באתר, ומכיוון שבחלון החדשות מופיעות רק 32 , החשבון אומר שיצירה חדשה מחזיקה מעמד יום וחצי עד יומיים ב'כותרות' ואחר כך נעלמת לה בין הישנות ונקברת לזמן ארוך ועד שמישהו יגלה אותה מבין המדפים יקח הרבה זמן.. לכן, עדיף לפזר אותן.
אלול, שדווקא הדברים שלו שהוא הכי אוהב לא זכו לתגובות...
[ליצירה]
בסך הכל מעט ארוך אבל חביב. ורק הערה קטנונית מאוד: יותר מדויק לקרוא לצברי השומן בשם תאי שומן ולא בלוטות שומן שכן המונח בלוטות שמור בדרך כלל לקבוצות תאים שמהווים יחידה בעלת כושר הפרשה של חומר מסויים מה שלא נתן לומר על תאי השומן.
[ליצירה]
גאוני.
אותה תחושה בכל פעם שאני קורא אותך, כאילו אתה מדבר באצבעותיך ממש כמו שפתיים. רק שתדע לך שיש אנשים שאצלם המילים צריכות להתגלגל כברת דרך מסויימת מהפה אל האצבעות ואז הם לא מבינים למה לא יצא להם בדיוק מה שרצו שיצא להם...
נ.ב.
התגעגעתי...
מאוד.
[ליצירה]
זה יפיפה, אני מרכין ראשי.
וגם רוצה להשתמש פה פעם ראשונה בביטוי הנדוש שאני לא אוהב: אין לי מילים.
זה קצת שקר כי יש לי המון מה להגיד אבל זה פשוט אחד הדברים הכי יפים שקראתי מעודי ובאמת שדברים מהסוג הזה גורמים לי להרגיש קצת מטופש שגם אני משחרר פה כל מיני פסאודו-יצירות למיניהן שמתגמדות להן כלעומת שבאו בכל פעם שכשרון אמיתי כזה מופיע במלא פשטותו, טבעיותו והדרו.
ולמרות שתדהמתי נתונה למכלול היופי של היצירה הזו, אני רוצה גם לפרט.
אהבתי את השילוב של הראש האנליטי עם יכולת ההפשטה והדמיון והמעוף, אהבתי את הדימוי של צירי המספרים ונצנוצי הכוכבים (הזכיר לי מעט מסלולי נחיתה של מטוסים), אהבתי את הרגישות, את השאלות ללא תשובה, את המעברים המושלמים, ועוד ועוד.
מכיל כמעט את כל מה שאפשר לבקש מכותב.
אגב, בשלבי הקריאה הראשונים חשבתי לעצמי שאפשר היה לנַסְפֵּחַ את זה למשפט האחרון של פרמה (המצוין) אבל עם הזמן החלטתי שהמקום הראוי לו הוא בהחלט לא אחרי אלא רק לפני.
אלול.