[ליצירה]
מוזר לי שמשפטים רגילים הופכים לשירים כשקוטעים אותם לכמה שורות. אבל נראה שזה עובד.
אני קורא שוב ושוב ומנסה להבין מה חדש לי בשיר הזה. הרעיון מוכר, המילים פשוטות. אולי זה סתם בהשפעת החלוקה לשורות, שגורמת למילים להישמע 'כבידות' יותר, כאילו לוחשים אותן מתוך מאמץ. ואולי זה ה'לעולם' המהדהד, הנצח הזניח.
[ליצירה]
מוטיב הצבע חמוד,
הכי טוב לצייר\לכתוב את שיש בבפנוכו שלנו.
אם כי,באופן בונה ומתוך נסיון להביע דעה כנה, היה לי קשה להתחבר לשיר.
כלומר, רעיון חמוד ושיר קליל שכזה, אבל לא מהמוצלחים שלך -שוב,לדעתי בלבד.
[ליצירה]
כמעט כתבתי שזה מעט בנאלי מדי לטעמי.
אבל השורה האחרונה היא כל כך במקום.
עדיין יש בי משהו שלא מאוד מתרגש לקרוא בתים על הווה עבר ועתיד,אבל יש פה כמה דברים מיוחדים בהחלט.
[ליצירה]
לא מצאתי מילים פשוטות מספיק אבל חזקות מספיק להגיד בדיוק מה זה עשה לי לקרוא את הקטע הזה.
אבל דע לך שאהבתי והתכווצתי בכסא וחיבקתי את שתי הברכיים.
[ליצירה]
אהעבתי, אני מסכימה בהחלט.
הכתיבה טובה אבל יש כאן המון רעיונות בתוך טקסט קצר. לדעתי אפשר לפתח את הנקודות קצת או לדלל במספרן.
בסך הכל, אחלה של מונולוג.