[ליצירה]
גליה, הבית האחרון נוגע מ-א-ד, ובמיוחד:
"כי די לנר אשר הודלק בתוך הבית פנימה" - די אם הדלקנו את האור הפנימי שבנו, ואנו מודעים אליו, זה כבר יקרין הלאה.
יפה
אור ודרור
כּנרת
[ליצירה]
מאמא זה נהדר. כרגיל.. מהלב לדפי האינטרנט
אימא את משהו משהו כל הכבוד. אני גאה בך..
(למרות שלפי דעתי זה טיפונת ארוך אבל לא יותר מדי)
כמו שאת מכירה אותי אני לא אוהב להיות בנסיעה.. אני רק עולה ואני צריך פיפי.. מזל שזה רכבת ויש שירותים.. מקווה שזה כמו הרכבות של פעם.. שיש גם מיטות כי אני כבר ממש עייף..
[ליצירה]
מסכימה עם תמי- קצת קשה להבין את הכוונה, אבל מרגישים את העוצמה בשיר, במיוחד מפני שהוא קצר כל כך. האלם מדגיש את הצעקה.
יש משהו מזעזע בהצהרה הכאילו שלווה ומשלימה עם גורלה: "אם קרבן אזי קרבן אהיה לך".
[ליצירה]
יש לך זכות יתר לטבוע בחלב של הבוקר ובתקווה שהוא יהיה מקולקל כיאה לשיר המוקרץ הזה.
[ליצירה]
[ליצירה]
גליה חמודונת אין לי מושג מספיק על מנת להבין
באם זה שיר, אף כי נראה לי שכן.
לגבי התוכן מסכים עם כל מילה.
זה טוב כתוב יפה ועונה למשאלות לבי.
כולי הזדהות איתך.
תודה על יצירה נפלאה בעיני:
חיים
[ליצירה]
בס"ד עשר. זה העניין. לא לעשות כשאי אפשר. להניח לזה למנרות שלכאורה רק המעשה ירגיע את חרדת הריק הנוראית שתוקפת כשהכל נעצר. אבל שם הקב"ה נמצא ומחכה. בחדלון המעש. בחידלון האני. אל תדאגי, רק תהיי שם עד שתקבלי משהו שהוא הרבה יותר מעוד מעשה.
[ליצירה]
בס"ד חוף שלי
ציירת תמונה כל כך מוחשית וכל כך זכורה. השברים שבאים והולכים עם הגלים. הנצנוצים והחמימות והצלילות והכאבים שהים אוסף ופיסות השברים מן העבר שהוא מטיל שוב לרגלינו... את לא שם אבל זה בתוכך וזה יחזור, המקום ההוא, כמו שהשברים חזרו..
[ליצירה]
גרושה בזכות עצמה
מצחיק, אני מקווה שאת צוחקת באמת, כי זה בדיוק העניין- צריך לצחוק ולשרוד ולהאמין שזה רצון ה' ולק'בל את הדין ולקוות שיום אחד תבשילי לקשר אנושי. ויש המון אהבות שמחכות בחוץ להיאהב מלבד אהבסת גבר, והחשובה שבהן היא אהבת ה'. יש דבר כזה, אני מעידה.
[ליצירה]
איתך בבכי, בזכרונות. והלידה- כמה שהיא כואבת. שכן ה' רוצה לתת יותר עכשו. ותרי, תני להתכווצויות לדחוף אותך קדימה, אל ארץ ישראל יותר פנימית, יותר שלמה.