[ליצירה]
איפה היא?!?! איפה?!?!? רק תצביעו!!! אני רץ!!!! :)
וואו!! השיר שלך פשוט העביר בי צמרמורת!!! זה מדהים!!!
אירוטיקה מעודנת, ממש יצר הרע מסתתר פה... :)
לאהודות...
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
איזה יופי של תוגובת!!!!
:)
"כמה דברים"
אני קורא את התגובה שלך ומאושר בתוכי וחיוך ענק על פניי.
לגבי הערה שלך
אני לא אוריד שורות
אבל אסדר אותם מחדש
תודה!!!!!!
רבה!!!!!!!
אחלה תגובה
:)
[ליצירה]
שלום למוריה ולמלודי.
קודם כל תודה רבה שהגבתם
מוריה, שמח לשמוע שמשהו זז אצלך בלב בעקבות השיר.
מלודי,
אני לא יודע בדיוק למה התכוונה "במתפזר"
אשמח לדעת.
תודה
שי
[ליצירה]
שיישוק יקר.
שירים רבים באתר נכתבו על כך. כל אחד והכאבים שלו. "זה מין גיל כזה - כל אחד עובר את זה". אבל מבין כל שירי האהבה והאכזבה, שקראתי באתר, זה אחד העדינים והיפים שבהם, ובעיקר המטאפורה של כוכבים נופלים. יש לך את זה ואשמח לקרוא גם שירים פחות עצובים. :)
[ליצירה]
בטח שיש סיכוי : )
נפלא שי.
מחדד מה שנאמר 'אפילו חרב חדה מונחת... אל יתייאש'...
כותרת נהדרת~~
מודעוּת נוכחת - " לא יהיה קל", אין אשליות ועם זאת -
התקווה עודנה חיה וקיימת.
יופי של שיר מהודק, מתומצת ומלא.
כּנרת מתמלאת~~
"בסוף הדרך יש שער
בנקודת האור יש תקוה
בקצה הפחד יש עוז
ובחושך יש אור..." [מהשיר של הרצל בן דוד]
לימים טובים שייקוש :))
[ליצירה]
שייקוש נהניתי מאוד לקרוא את שירך
" עץ חיים היא למזיקים בה ותומכיה מאושר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" זוהי ברכה לאריכות חיים
מי יתן ותזכה לחיים ארוכים ומאושרים ואת שיריך לעולם אל תעלה באש כי הם נכס יקר עבור הקוראים ועבורך
[ליצירה]
שייקוש!
שיר תהליכי כל כך יפה.
אהבתי את השילוב של העבר עם ההווה בשיר. מה שהיה, ומה שקורה עכשיו.
אני מוצאת בו גם אופטימיות, עצם זה שהצלחת להתגבר על האהבה...
מוריה.
[ליצירה]
צריך כישרון גדול בשביל להתעסק באמנות , אבל צריך
עוד יותר כישרון בשביל לשווק אותה.
כמה נכון המשפט הזה.
אם כל אומן היה יודע לשווק את עצמו נכון.
העולם היה הופך להיות אומנות לשמה.
שי
[ליצירה]
נסיך קטן
צייר נסיכה צופה בשקיעה
צייר גם אותך אחז בידה
צייר פרח ופרפר רוקד
צייר עולם יפה יותר
צייר מה שחפץ ליבך
רחוק קרוב מציאות או הזייה
בידך המכחול הצבע והבד
רק אל תרגיש בדד
מקסים
שי
[ליצירה]
מילים חכמות ביותר.
כל אדם בשלב כלשהו בחייו לוקח מזוודה ומצפה לגלות את הרכבת שלו.
קשה מאוד לדעת לאן מועדות הפנים.
לכן, צריך לחשוב בכיוון השני.
כלומר, לדעת לאן איננו רוצים להגיע, ואז מספר הרציפים מצטמצם.
לעמוד שוב, להחליט לאן לא ושוב לצמצם.
וכך, עד שיש שאנו עומדים רק ברציפים שמתאימים לנו.
וכאן, נכניס למזוודה את העבר, את ההווה את העתיד, וכמובן את המזל, נעלה לרכבת נתפלל ונקווה שבחרנו בתחנה הנכונה.
מקימום נרד בתחנה הבאה.
או שנקפוץ.
שיר חשוב שמזכיר שכולנו היינו \ נמצאים \ נהיה מתישהו בתחנת רכבת הזאת.
שי
[ליצירה]
אחח, כנרת ומלודי
שתי תותחיות על.
מלודי.
אני מאוד מאוד אוהב ומעריך את כתיבתך.
אני מאוד אוהב לקרא וגם לומד הרבה מהתגובות שלך לאחרים.
אבל הפעם אני חולק עלייך. אין כאן אירוניה.
יש כאן אופטימיות מצד האדם שהוא כאן גם הדובר.
זה לא חכמה להיות אופטימי על גבי מישהו אחר, להגיד לאדם למרות שהסיכויים שלך הם אחד מעשר עדיין תישאר אופטימי.
אבל אם האדם עצמו אומר:
למרות שהסיכויים שלי הם אחד מעשר עדיין יש לי סיכוי, זאת ההתעלות באופטימיות.
כנרת מיוחדת
מוריד בפנייך את הכובע.
כל מילה שלך יפה בעיניי.
היטבת רדת לעומק הדברים.
תודה
לשתיכן.
[ליצירה]
שלום לימור
לדעתי הסיבה היחידה שלא כולם עמדו ומחאו לכבוד יצירתך, הינה הרגשות המעורבים של רוב היוצרים כאן למול התוכן של יצירתך.
לכן..
הנני מוחא כפיים למול מילותייך היפות, הכנות, למול משחקי המילים החכמות, הרמזים המוסתרים , היופי בכתיבתך.
למרות..
שגם רגשותיי מעורבות בנושא.
עדיין יפה מאוד
שי