רצתי
והלב יגע מן המלאכה,
להגיע לפני המנחה.
פונה אל הגוזז במבט
לך-תדע,
והקול,
מה מעשיך, אחראי השערה
כקול צאן ובקר העולים על האדמה.
*
על הכיסא, אחרי הגזירה
ידעתי,
כמו בישיבה,
הראש שוב ישוב
יבהק במחשבה
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה אמא שלום הו באמת, השירים האלה - מי בכלל זוכר שכתבתי אותם ... מגניב שמדי פעם מכריחים אותך לזכור. תודה, [ליצירה]
- [ליצירה] * יפה כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד, אשריך [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] / * אופ מה להגיד [ליצירה]
- [ליצירה] השימושים השונים בביטוי שבע ועשרים - נהדרים - - בעזרת השם תגיעי סמוך לשלושים עם כתיבה על ימים ארוכים וזוגיים. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי, הקטע הזה לא חרג מהגבולות שאני רואה כגבולות האתר. ואכן זה שהוא נמצא כאן ביטא את עמדתי בנושא. בהחלט יכול להיות שאני טועה מדי פעם בתחושות שלי. זה מה יש. לשאלת רוח האתר: הקו הכללי שמבוטא באתר מציג אופי דתי או אולי שמרני עם פזילה ברמה כזו או אחרת לגבול. אפעם לא הבטחתי שהיצירות עומדות במבחן ההלכה. ומי שנכנס לקרוא כאן יצירות, צריך לדעת שהוא עושה זאת על דעתו. אבל מצד שני צריך לזכור שאחוז היצירות הגבוליות באתר קטן. ובפועל יוצא לי לצנזר לא מעט קטעים. קשה לי להגיד בדיוק מה הפרמטרים שעל פיהם זה נעשה אבל כאמור ניתן להתרשם לטוב ולרע ממה שאתם קוראים לאורך זמן. בקיצור, אלו שני הצדדים וההתנהלות בינהם ועל גביהם מבטאת את "רוח האתר." שאנחנו מחפשים כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] היכולת שלך לתאר לאורך זמן (טור ארוך של שירים) יחסים זוגיים ולכתוב את הכל באותו קול (יש קצב קבוע כשקוראים את השירים בקול וברבים מהם אתה גם שומר על אווירה מסוימת שסובבת מעל) היא יכולת של אדם שלוקח ברצינות את כתיבתו. (ואולי גם את מושאי הכתיבה) מקנא בך. [ליצירה]
- [ליצירה] שיא הייאוש [ליצירה]
- [ליצירה] רציתי להגיב כבר אתמול ולא ידעתי מה לומר. אז אומר שזה יפה מאוד ככה כמו שזה. ואני מעדיף לחשוב שזה נראה ככה כי כך רצית ולא כי אין סורק. וזו לדעתי התמונה הטובה בשלישיה האחרונה. והחצאית והמים וזהו. [ליצירה]
תגובות