היום
השיר שלי עצוב,
תו בודד מתנגן
כאב,
מחמם במה
היא הלב,
שחשוך
זה אך רגע,
ואולי
כוכב שנפל
ימלא בי מחדש
את חיי...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מרגש, נוקב, כואב. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הייתי מסווגת כשירה, השורות הראשונות, מעוררות ציפיה ליצירה.... אבל אח"כ, נשאר הרושם של הוצאת רגשות, בלי מסגרת ותחימה. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, שקט וחם... תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אופטימי ומלא מסרים ותובנות חיים- כשאר יצירותיך... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ועם זאת- קצת מפוספס. נקטע לי- חסר לי. תוסיפי על זה עוד, תפתחי את היצירה הכ"כ אמיתית, נעימה וטובה הזו. [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, שקראתי את היצירה לפני יותר משבוע, זה יפה וקשה, אמיתי וכנה. חזק, מאוד חזק ועוצמתי, דוקר קצת, מצמרר מעט. מעורר, בהחלט מעורר ומעלה שאלות, תהיות, מחשבות ורגשות. קטע לא פשוט אבל חשוב!!! [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד שאחרי הרבה זמן, מישהו עוד טורח להציץ ואפילו לאהוב.... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את מסגרת הבתים ואת התקופה השונה שהוכנסה בכל אחד מהם, בלי לפגום באחידות. כבני מרון נעמוד חוששים ויראים מאימת דינך ומעשינו מתנקים מחטאים, נחרדים מכל שופר שיזעק בקול, את שברינו, תרועתינו לאדון הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] לא פשוט, לא לגמרי התחברתי, קראתי שוב ושוב, מצאתי בזה איזה תוכן שבטח לא אליו התכוונת אלא למשהו אחר, אבל זה גם טוב. מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] קסום, רגיש, עצוב, אמיתי ונוגע... "שמזוודה קטנה כבר ארזת" לא צריך לשנות את גוף? למה ארזת- בגוף שני? לא ארזה? [ליצירה]
תגובות