טוב. אז אל תבוא.
נכנעתי.
רק תודיע, שאני לא אמות מציפיה.
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו! איך הצלחת?! אין, זה המשפט שאני מזדהה איתו יותר מכל משפט אחר בערך... [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין. [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט - וואו. ואין לי דרך אחרת לומר את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שהפתיחה מחלישה את המשפט,כיוון שהיא ילדותית מעט ומובנת מאליה והוא יכול להיות חזק יותר אם יהיה כך: "רק תודיע,שאני לא אמות מציפיה" צחית [ליצירה]
- [ליצירה] יחי השנינות. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] העולם מלא בויתורים לפעמים צודקים ולפעמים פשוט חבל... [ליצירה]
- [ליצירה] אלוהים מחייך? מסופקני. כך או כך אין ספק שזו כותרת יומרנית-מה לשיר, שאולי גורמת לקורא לצפות למשהו חזק יותר. או שזו רק אני.. ואם יורשה לי לגלוש מעט - באותה המידה שאת מרשה לעצמך להניח שאלוהים אוהב אתך, תניחי שהוא שונא אותך. אלוהים הוא לא בנאדם. אין לו רגשות. אולי זה יעזור לך להתמודד עם המחשבות שלך אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, ואנ יכבר חשבתי שהיא התרגלה מהמערכון של הגשש. [ליצירה]
- [ליצירה] לנושא אלומותיו קצת קשה לי להבין איך אפשר להיות תומך נלהב של קומוניזם ובה בעת להיות מתנגד למשטרים טוטאליטריים. הואל נא להאיר את עיניי. וחוצמזה, למה היה לך חשוב לכתוב שאני תאבת בצע? אתה מכיר אותי? יודע עלי דבר וחצי דבר? ככה אתה תמיד מלעיז על אנשים שלא חושבים כמוך? יורד עליהם בצורה קטלנית וחושב שבזאת יסתתמו טענותיהם?! [ליצירה]
- [ליצירה] התחיל ממש טוב ואז נדמה כאילו איבדת את החשק באמצע הסיפור ויצאת להכין לך סלט. לדעתי שווה לסיים את הסיפור. חוצמזה, עידן השקשוקה קרע אותי מצחוק. ובכלל נונסנס חביב ומשעשע. אה, ו"תנועת", לא "תנואת". סתם חשבתי שתרצי לדעת. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב ומקסים. קצת מזכיר את שירי הילדים של פעם, אבל עם קמצוץ קטן של עצב גדול, פשוט משנה את כל הקונספט [ליצירה]
- [ליצירה] אבל זה בדיוק הרעיון. כלומר, ההנחה היא שמה שמעניין אותך ושעומד נגד עינייך זו בת גילך, אהובתך , או ווטאבר. לכן מבקשים שלרגע קטנטן אחד תשים אותה בצד ותעלה את ירושלים על ראש שמחתך. אז אם אתה כותב שבאותו רגע, אתה בעצם לא תעלה את ירושלים על ראש שמחתך - אזי, מה הועילו חכמים בתקנתם?! [ליצירה]
- [ליצירה] איכשהו נראה לי שגם הקב"ה וגם ר' נחמן לא בדיוק מעודדיםאנשים להיות מתים מבפנים. הנקודה היא שכדי להיות חיה מבפנים את צריכה להיות מספיק חזקה ולרצות לחיות, כי להתייאש כל אחד יכול, החכמה היא לדעת לצאת מהיאוש. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה.. |אייקון של חיוך מבוייש מעט| [ליצירה]
- [ליצירה] שמואל, לא יודעת, לא קראתי את שיריך האחרונים, או הראשונים (אם כי שמעתי עליהם באריכות משועשעת). סתם עצה לי אליך: אולי פשוט תגיד נגד מי אתה מתקומם, על מה קמה הצעקה, מה אוכל אותך. אולי אם פשוט תהין לקרוא לילד בשמו, בלי לנסות להיות אצ"ג או סולז'ניצין (להבדיל אלף אלפי הבדלות, במטותא), אולי אז תקבל ביקורות יותר אוהדות לשיריך, שברור שהם נכתבים בדם ליבך. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, ועכשיו זה קיבל נופך מחריד. מחריד כמו סיפורי סטיבן קינג. בלעע.. ואגב, סתם הערה, אני לא חושבת שאפשר לומר לאדם כל יום כל היום כמה הוא אדם נפלא. אבל כשאדם במצוקה והוא פונה לעזרה, אפילו סתם לחבר או מישהו לא קרוב במיוחד, הוא עשוי פתאום לשמוע הרבה דברים נפלאים על עצמו. חוצמזה, שהשורות שלך איכשהו נותנות עידוד לתופעה הזו שנקראת התאבדות. ואני נוטה מאוד להתנגד, בגלל זה, לשיר שלך באופן כללי. [ליצירה]
תגובות