טוקסידו שחור
מול שמלה לבנה.
לילה ושחור
מול הלבנה.
שלו ורגוע
פניו מחייכות,
הסכין בידה,
מרמז לבאות.
עוד דקה זה עבר,
יודעת בעצמה.
החלום נגמר
האשליה התנפצה.
עכשיו דם בראשו,
וראשו בידה,
היא לנצח שלו
והוא לנצח שלה.
[ליצירה]
אני רואה שהסכמה מבחינה פוליטית אין בנינו,
אבל הטקסט שלך הוא חזק ביותר.
אני לא יכולה לומר ששינית את דעתי הפוליטית (בכל זאת, דעה שנבנית כבר 17 שנה) אבל עשית לי משהו.
[ליצירה]
תודה תודה לכל המגיבים..
ככה-
ערוגה: הבחירה בזווית? לא יודעת, התחשק לי...פשוט כך, יש זווית נוספת בה צלמתי, אפרסם כנראה בהמשך...ולשאלתך השניה, שחור לבן כי זה פשוט, זה כל כך פשוט ויופה בעיני...
פוטו אלבום:
באיזשהו מקום ניסתי להגיד שכל אחד רוצה לפעמים להיכנס לאיזה מדף קטן, להתקפל ושיעזבו אותו בשקט.
תמי-
המון תודה על התגובה,שמחה שאהבת:)
[ליצירה]
אהבתי מאוד...
וגם אם זה זמני, וגם אם זה רק רגע או אפילו אשליה- צריך גם את הרגעים, השניות וההזיות האלה לפעמים כדי לחיות בעולם שאנחנו חיים בו.
[ליצירה]
[ליצירה]
מיוחד (בצורה הטובה של המילה :))
אני הסתכלתי דווקא על זה שהרקע מטושטש והכף חדה. כאילו, כשאתה ילד העולם שבחוץ נראה הרבה פחות חשוב לעומת העיסוקים היומיומיים שלך שנראיים לך כמו כל העולם.
מקסים.
תגובות