קרועה אני בין שני עולמות:
עולם הקדושה ועולם הטומאה.
יודעת אני,
שצריכה אני להנשא ולפרות ולרבות,
אולם כמהה אני,
לאהבת אישה.
פוטו אלבום
-
משועממת
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תחשות נכות עזה תחושת נכות עזה אוחזת בי כשאני קוראת את השיר הזה. תחושה שאנחנו איננו יכולים לעשות דבר, הכל תלוי ברצון הבורא, אנחנו רק כלי משחק במשחק שחמט גדול המקיף את כל המציאות. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] כיף לך שהכתיבה נובעת מתוכך ומניעה אותך, ולא שאתה נאלץ להוציא אותה מקרבך. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים! הבית הראשון - כפי שכבר אמרו כאן, מדהים. הבית השני - מבטא בצורה תמציתית את חוסר היכולת להיות מאושרים כשהחצי השני חסר. והבית השלישי - הביטויים השזורים בו מרוממים את היצירה: השלמת שמים וארץ - הביטוי הידוע (ע' בריש אורות התורה לראי"ה קוק זצ"ל) לחיבור התפארת עם המלכות, שזה במהות רומז לחיבור האיש עם האישה כידוע (ע' בפירושו של הרי"מ חרל"פ זצ"ל ל"אל תרבה שיחה עם האישה"). מציאת העזר - "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי", שכדברי חז"ל (במדרש תהלים כמדומני) נאמר על ידי יעקב אבינו כשנסע לחרן למצוא זיווגו. מציאת שאהבה נפשו - "מצאתי את שאהבה נפשי". אהבתי מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך כואב תהיה מתריסה על מציאות חיינו, האם יש טעם לכל זה? [ליצירה]
- [ליצירה] ביצירה חסר משהו... אם היי מאריך קצת, נראה לי שהיית יכול לתאר את הרגש בצורה יותר מלאה, תחת הצורה המקוטעת שבה היא מוצגת כעת. [ליצירה]
- [ליצירה] כרגע התבוננתי על כותרת היצירה המופלאה הזאת, שבעצם מקפלת בתוכה את תמצית ענינה של היצירה: "למען שמו באהבה" - "זוכר חסדי אבות לבניהם לגאלם, ואף אם תמה זכות אבות מביא גואל לבני בניהם למען שמו שהוא קיים לעולם" (הטור בסימן קי"ג). זה מדהים איך שכותרת טובה ליצירה, מרוממת אותה עוד יותר, ממה שהיא היתה מבלעדיה (או במקרה שלי מבלי ההתבוננות הראויה בכותרתה). [ליצירה]
- [ליצירה] רוני! אין שום דבר ילדותי ביצירה הזאת! היכולת לקחת את המציאות הקשה ולהתבונן שהכל זה חלק ממהלך הגאולה, זוהי עוצמה אמונית גדולה ביותר. על טיב השיר ישנם חילוקי דעות בין הוקראים - כפי שניתן לראות: אני חושבת שהיצירה יפהפיה ויש כאלה החולקים עלי, אבל עצם הרעיון המובע בשיר איננו ילדתוי כלל וכלל, אלא רעיון נשגב. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מטופש, ללא שום אמירה ברורה ואמיתית. [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה עצמה - מקסימה. אבל המחשבה שאינך יודע לשמוח בעצמך, ואתה זקוק למישהי שתראה לך את הדרך, היא מוטעית. אתה יכול לשמוח! רק תתבונן בעצמך ותראה זאת. כל העצבות באה מהיצר, ואתה יכול להתגבר עליו. [ליצירה]
תגובות