אווצ'
קצר ולקולע.
עדיף ללכת עיוור בתלם ולא לדעת מה יש בו... ככה זה יכול להראות בהתחלה, או כשרוצים להעלות זכרונות. אבל אח"כ אתה מעדיף את הרגע בו נוכחת לדעת שהתלם בו אתה הולך.. אחר הוא. (לפחות לדעתי)
[ליצירה]
----
אכן, החושך מסייע בקרבת הלב, מפני שאז לא רואים את הפנים ולא את הגוף שחוצץ וניתן אולי לחוש את שתי הנשמות או הלבבות המתאחדים זה עם זה...
יפה !
[ליצירה]
אווצ'
קצר ולקולע.
עדיף ללכת עיוור בתלם ולא לדעת מה יש בו... ככה זה יכול להראות בהתחלה, או כשרוצים להעלות זכרונות. אבל אח"כ אתה מעדיף את הרגע בו נוכחת לדעת שהתלם בו אתה הולך.. אחר הוא. (לפחות לדעתי)
[ליצירה]
איזה כיף!!! שמחה כ"כ איתך ובשבילך....
בבית הראשון- הייתי מקצרת את השורה האחרונה, מבחינת המבנה, מתבקשת שורה קצרה, תמציתית, סוגרת בית.
גם בבית השלישי חסרה בעיני שורה, נצרכת כאן אחידות בבתים, הפרתה בבית אחד קוטעת קצת את הקריאה, או נכון יותר- מחסרת מהזרימה.
[ליצירה]
שי:
הייתי משנה את שכתבת כך:
"הרוח נשאה אותה
כאבק לעיניי
וכסערה חולפת
עברה על פניי
מותירה תחושה של בדידות"
ומפרסמת זאת כיצירה יפה, יפה ביותר! (שנוצרה מסיעור מוחין של שלושה יוצרים, שזה יפה עוד יותר)
[ליצירה]
[ליצירה]
יפה ביותר!
כרגיל- השימוש שלך בתיאורים העדינים, של הטבע, של הדברים הפשוטים והעלאתם לרמת ביטוי כ"כ מיוחדת!
[ליצירה]
הבנתי, ניסיתי לדלות הכרה בתחושה, לחפש אם אני מבינה אותה, אבל- כמו שכתבתי, כיף לי, שאת (והלוואי וגם אחרים), מצאת תיאור תחושה מרטיטה/מרגשת/טובה/רעה, במילותיי שלי, אם הצלחתי להרטיט לך משו בלב, זהו שכרי!!!!
רק אושר ותודה,
איה :)
תגובות