המילניום השלישי
קראתי לו שיעזור לי.
"מה הבעיה"
הוא שאל.
"תירשום"
אמרתי,
"אינני יודע לכתוב" הוא אמר,
תביא לי עכבר ומקלדת".
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] היאוש, עושה את טעם התקווה שבאה אחריו, מתוק יותר.... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד -:) [ליצירה]
- [ליצירה] לאיה תודה, קיבלתי את הצעתך באשר לחזרה על נמילה "צל". על עבודה נוספת, אחשוב במה אפשר לשפר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מבין את ההרגשה הזאת. זו באמת הרגשה נפלאה. בלי מחויבות. בלי עול, פשוט כך, בועת סבון. וחבל שבשביל להיות בועת סבון צריך להתבוסס חיים שלמים בשלולית של סבון עד שמישהו מנפנף אותך משם. אז שיהיה לך בכיף.... [ליצירה]
- [ליצירה] רון תמם, ראשית, זה שיר יפה וזורם. אבל בא לי להתייחס למסר שקבלתי מתוכנו: אתה מבקש שהיא תשחרר אותך, אבל אני מבין ש- א ת ה הוא זה שצריך להשתחרר, מאידך גיסא אולי עליך לקבל את ה-"ביחד" המביך והמבלבל, ניכר שזו לא היא שתשחרר אותך מהעבותות שקושרים אותך אליה. (עיין שירי "אהבה היא כישוף") [ליצירה]
- [ליצירה] אני יושב וקורא שוב ושוב, ואני בטוח שאקרא עוד לעצמי וגם לאחרים. אחדים יגידו שזה יהודה עמיחי, ואני אגיד להם: "לא ולא. זו הדס" (חבל שאינני יודע את שמך המלא. "משאיות נוהמות מפזרות לי את הרגע" דימוי מדהים שגדולים וטובים לא הצליחו להעלות על הכתב. ועדיין לא זכיתי לתאר לעצמי בצורה כל כך פיוטית את המציאות העגומה של חיינו כמו השורות הבאות: "השקט, הנכון, המפוסל בזהירות לחלקיקי שתיקות שכולן צעקה" מדהים התאור הנוגה של ירושלים שגם הוא פאן אמיתי שלה "ירושלים קברים סביב לה שיכורה מאבק וממוות וצחוק ילדות אקראי על הדשא" בכל זאת חסר לי הסוף של השורות הריקות שאחרי ה-"אולי" וזאת מבלי להמעיט בערך הדברים שאמרתי למעלה. [ליצירה]
- [ליצירה] צלול כבדולח :) [ליצירה]
- [ליצירה] לאמילי, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש לך את זה. יש אנשים שחושבים, ששירה זה לכתוב בשניים שלושה משפטים קצרים ומסובכים, שמגיעים מאוצר האסוציאציות של הכותב ואינם מתחברים עם החוויות של הקורא. אני קורא לזה: "שירים למגירה". שירים שנכתבים באתר פומבי צריכים לדבר אל הקוראים, ומה שהופך אותם לשירים זו הבעת הרעיונות בצורה פואטית (אני בטוח שבאקדמיה יסבירו את זה יותר מדויק). אהבתי במיוחד את בית הסיום האומר, שהכול משתנה עם הזמן וגם עם אותן חוויות, כעבור שנה עולים ברמה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אמרת, ושורות רבות אכתוב בכל אותם רגעים שתקדישי לי, כי את הרי ידעת שאהבתנו היא מחרוזת של טרופים זמניים גולשת לעבר הנצח...... [ליצירה]
תגובות