[ליצירה]
נראה לי שבסגנון כזה אתה מצליח להפוך אותו לדמות מנוכרת והזויה ולטשטש כמה שאפשר את הכאב. "גופו שוכב" חוזר ומיד עטוף כמומיה במילים יפות ובדמיון עשיר.
קצת פיספוס, לדעתי.
[ליצירה]
קצת באיחור
שיניתי מעט את דעתי מאז התגובה האחרונה
בתגובתי שאלתי האם זה בסדר לכתוב כך?
לא ידעתי. כאן יש מעט הרחבה מדעתי כיום.
תראי, אני לא חושב שצריך להדחיק דברים בכתיבה - זה הכי גרוע! בשירך את מבטאת משהו שיותר קשור,
לדעתי, לרעיון הגדול, ופחות לתיאור בן מצייר לבת על הגב. אני לא יודע מה רצית בדיוק לבטה בזה, זה תלוי איך מפרשים אותו. אולי זה חשוב שדוקא בן. אולי היה עדיף להשמיט אותו ופשוט לספר שהיא כתובה, אבל אז זה היה מודחק ולא מבטה אמת. גם זה היה מאבד מהעוצמה. לי הבן נראה דמות אלוהית שמציירת.
[ליצירה]
חסר לי מסר בכל הסיפור הזה... אבל אם כבר-
אם כבר יעקב והבאר אז משהו שחשבתי בדיוק. מי אמר שאין דבר כזה אהבה ממבט ראשון? שזה שייך רק לסרטים? הנה יעקב מתאהב ברחל בן רגע. במבט ראשון הוא מכיר אותה עד זיהוי אפילו של חוסר השלמות של החיבור שבינהם. "וישק יעקב לרחל וישא קולו ויבך" ואם זה בתורה סימן שגם אנחנו כאלה. לפחות בפוטנציאל.
[ליצירה]
יפה ; מהלב
אני הייתי מתפלל אותה בשמונה עשרה
הייתי מעז ואומר שבכוחה של תפילה כנה
ולא מוכתבת יש סגולה גדולה לפעול.
בהגיע זמני אני אתפללה.
מקסים ומרגש
בתימצות וטוב.
בעז
[ליצירה]
נדמה לי ש"החמות" מתחרז קצת חלש עם "וימות". אם לנסות לדמות לרגע, זה אולי כמו לאכול לחם בלחם. המילים דומות כל כך ואין השלמה מצלולית בינהם. (או שזו השבירה בשורה של החרוז השני?)
באופן כללי השיר מקבל העצמה מקודמו "טו בתמוז" ובפני עצמו קצת חלש יותר, לדעתי.
(אהבתי "עבודת אלולים" הזכיר לי עבודת אלילים אבל לא נראה לי שיש קשר.)
3 השורות הראשונות לא נהירות לי מספיק. הלכתי קצת לאיבוד. מתחיל אולי מורכב מדי ובלי מיקוד.
*מה הקשר בין רוח הים שכרסמה בך שכבות חמות (רוח מכרסמת..? -אם את אומרת) למקהלת האתמולים שאוספת את השרב.
אשמח להסבר.
תגובות