[ליצירה]
אני חייבת להתערב כאן להגנתו של שי. בסה"כ זה שיר חמוד ושובה לב, שלא כ"כ התייחסתם אליו בפני עצמו. הוא מעיד על צורך לכתוב ולקבל פידבקים ומבטא חיבה וגאווה כלפי היצירה והנאה מכל התהליך.
ואני אומרת- אשריך.
[ליצירה]
המשך טוב לשיחתנו מאתמול
אני כל-כך מכירה את זה.
וזה מזכיר לי את אחד ההרהורים שכתבתי לא מזמן:
נרפאתי.
עכשיו אני נורמלית. כבר מזמן לא הייתי נורמלית ככה.
כל-כך נורמלית אני עכשיו, שאני לא מבינה מה כל-כך נורמלי בי
ולמה פתאום זה קרה
יום אחד
שנהייתי נורמלית.
אני משתתפת בצערך על היעדר המילים, אבל אני חייבת לציין שלמרות שאני מאוד אוהבת את השירים שלך, אני מאוד-מאוד שמחה שאתה מאושר. (:
[ליצירה]
נהניתי מאוד, אבל אני מפספסת כאן כמה רבדים של משמעות. מצטרפת לבקשת ההסבר...
דרך-אגב- אהבתי את "לא יראו אותנו אם נעצום עיניים" - כמו שילדים עושים (רק הגיוני למי שקורא לעצמו ילד) וגם את האירוניה ב"אל תדאג, אלוהים הלך והשאיר לנו אדמה חרוכה" ובמיוחד את הבית של "אני עומדת להתפוצץ".
keep on going.
[ליצירה]
חבל שלא הסברת את התגובה שלך.
אם יש לך משהו להגיד- תגידי אותו בצורה ברורה. תגובה כזאת נראית כאילו הכוונה היחידה שלה היא לפגוע, והיא בטח לא מהווה ביקורת בונה - שבשבילה יש את האפשרות להגיב.
אם, למשל, היית מסבירה שמה שכתבתי גורם לך לתחושת אי-נוחות ואפילו גועל, הייתי יכולה להגיד שזה חלק ממה שהשיר אמור להעביר ולפיכך אני שמחה על תגובתך, שמעידה על זה שהצלחתי בכך.
תגובות