[ליצירה]
התגובות עד כה נראו ילדותיות. אהבה איננה "שמלץ" צריך להיות גם בוגר וגם רגיש, בשביל להזדהות עם השיר זה.
בעולם האהבה בדידות היא מצב בלתי נמנע, בו אתה יכול לדבר עם עצמך עם סיגריה ביד, ולשאול את עצמך את השאלות שאיתן תצטרך להתמודד כאשר תעמוד פנים מול פנים בפני המציאות אליה ייחלת. את הדבר הזה מבטא השיר בצורה מושלמת. כמו שנאמר :
"אין אהבות שמחות"
[ליצירה]
איזה יופי של שיר, ואיזה יופי שמצאת את מה שחשבת שלא קיים בך וכעת גילית אותו. האושר חבוי איפשהו בכולנו אבל מעטים מגלים אותו. רבים חושבים שאושר הוא דבר שצריך לחפש אותו. מעטים יודעים זה אושר זו תכונה שבה חווים את מה שמסב את האושר. ומדלגים על הקשיים. את נחנת בתכונה זו.
בהקשר לתכונה זו, אני רוצה לצטט שיר באנגלית שפעם קראת ושמביע על דרך השלילה את הרעיון:
, For every evil under the sun
.There is a remedy or there is none
.If there is one, try and find it'
,.If there is none
.Never mind it
נסיתי לתרגם את השיר בחרוזים וזה מה שיצא:
מכל צרה תחת הרקיע
יש מנוס - או אין מושיע
אם יש מנוס מזה הפגע
אל תחסוך עמל ויגע.
אםאין מוצא מהצרה,
אזי שכחנה במהרה.
[ליצירה]
השיר הוא יוצא מן הכלל ונוגע ברגשות הכי עמוקים של אהבה לילדינו ודאגה לשלומם. הוא שיר תפילה של כל האמהות. גם האמהות שלנו שרו לנו אותו. לכן כדאי להמשיך אותו:
"תן לנו את התבונה
ללמד את ילדינו
להבטיח לילדיהם
את ההבטחות
שהבטחנו להם,
וגם לקיימן."
הבי לנו עוד מפרי עטך יורם
[ליצירה]
השיר הזה לרוחי. לפי דעתי יש בו הכל מה שצריך להיות בשיר טוב. יותר מזה: הוא נותן לי השראה לכתיבת שירים פיוטיים. אם ייצא לי משהו כזה, אפרסם ואציין שקבלתי השראה מהשיר הזה. בהצלחה. יורם
[ליצירה]
[ליצירה]
תודה למגיבים, החרוזים באו מעצמם.
בבית האחרון יש בעיה ובוא תיקון.
[ליצירה]
אבנר ידידי,
עשיתי לעצמי תרגיל, רק אחרי שקראתי את השיר הסתכלתי מי כתב אותו. אמרתי לעצמי: "הנה כותב, שיודע איך לשיח בינו לבין עצמו, לשאול את השאלות ולחיות בתוכן, להתחבר עם הכאב ולא להילחם בו.
יש אנשים שלמדו את זה אבל רק מעטים יודעים לבטא את זה כמוהו". ואז גיליתי שזה אתה. אבנר, התחברתי אליך, תמשיך כך. יורם
[ליצירה]
מחשבה שניה
אהבתי את שני שירייך: "חסרת שליטה" ו-"ציפור לבנה" שלטעמי, השילוב ביניהם מהווה בסיס לחכמת חיים.
לאחר שקראתי את השיר "חסרת שליטה" קראתי את "ציפור לבנה". בשיר הזה בעצם הבעת את הדרך שלך איך לגבור על גישוש באפלת חוסר השליטה. בדיוק לכך התכווננתי בתגובתי הקודמת. לכן נראה לי שסדר הדברים הנכון הוא אכן: תחילה לקרוא את "חסרת שליטה" אחר-כך את "ציפור לבנה" ורק אז להגיב. יורם
[ליצירה]
נראה לי שהשיר הזה מתאים להיות מעין אפילוג של אוסף שיריך האחרונים: התכנסות פנימית לאחר התרוצצות של מחשבות, רעיונות, רגשות וחוויות. מן הרגשה שכדאי לפעמים לארוז את הכול וללכת הביתה לנוח ולאסוף כוחות לקראת המסע הבא שיהיה גדול ומרתק מן הקודם. "הפסקה יוצרת".
האם אני צודק? אם כן, מוצא-חן בעיניי הרעיון ודרך שהבעת אותו :)
תגובות