אין לי די מילים להכיל אותך,
ואף בשתיקה
- בפעם הראשונה בחיי -
אין די.
מרץ 2005
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי, דקירה בלב... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי עצוב. אני איתך, גם מחכה שייגמר כבר האפור הסגרירי הקודר המסרבל הזה. משקולות אכן יכולות להיות מתוקות ושרשראות ברזל הופכות לפעמים להיות קלות ורצויות. אני מקווה שאת לא מפסיקה להרגיש גם את הצד החיובי שבהן. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה אני מזדהה עם זה. זה פשוט וטוב בעיניי, אמיתי וחשוף ונוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ורומנטי (כהרגלך). במיוחד אהבתי את "אֵיתָנִים עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ שֶׁלִּי". [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי, אוקיי, נכנעתי... והמון תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שאסור לקבל את זה כמובן מאליו ואסור להפסיק להתבונן ולתהות, כמו בקטע הזה. ואני רוצה להאמין שאם נמשיך להטיל ספק, יהיה ביכולתנו לשנות. [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד מאוד יפה בעיניי החולפות. ואני מזדהה כל-כך, כתבת את מחשבותיי הבוחנות אפשרויות ללא הרף. ושותקות. [ליצירה]
- [ליצירה] קפצתי לביקור נוסף וגיליתי שלא השארתי כאן תגובה. אז רק שתדעי שבעיניי זה פשוט שיר נפלא. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לשניכם. ילד - שיניתי את הסיווג ל"קטע", אז עכשיו זה כבר לא מתיימר להיות שיר. תודה על הביקורת (חבל רק שהיא לא מוסברת יותר). [ליצירה]
- [ליצירה] החלטת הסיווג היתה די שרירותית, למען האמת. נורא כיף לי עם התגובות שלך, תמשיך... (: [ליצירה]
תגובות