[ליצירה]
עמית, כמו שעניתי כבר (תגובה שלישית מההתחלה - הבט בכותרת) השיר/מונולוג הוא לזכר נתן יונתן, כמו כמה אחרים שכבר כתבתי מאז מותו ("רעשקט" גם עליו/בשבילו למרות שהקורא מהצד לא יכול לדעת).
ולא חסרה שום ע' פשוט משום שזה לא "דמעה" אלא "דָמָה" - "היה נדמה". קרא שוב :)
[ליצירה]
זה כל כך אתה
זה פשוט שי דוידס. מהשירים ה"הם" שלך, האהובים עלי במיוחד.
שאתה הולך לאיבוד בתוכם, כמי שנשטף בגל גדול, ומוצא את עצמך בסוף במין זיכוך.
עשה לי את זה - גם בקריאה שניה.
אגב, כשקוראים קשה להבין אם יש שם רק אַתָּה או גם אִתָּה. אולי כדאי לנקד (ואולי לא? ;) ).
[ליצירה]
תשובה לבעז@
הומרוס וקוהלת קשורים מהטעם ששניהם כתבו ותיעדו מאורעות בדויים או אמיתיים, לא משנה לצורך העניין.
ובזכות כך נכנסו בעצם להיסטוריה, מה שמבקש גם מחבר השיר הפשוט והצנוע הנ"ל, שהוא סתם אחד העם...
ומבחינת השיר -
הבית השני מתייחס למלחמת טרויה כפי שמוזכרת אצל הומרוס; ומקושרת באמצעות הבית השני גם לקהלת / שלמה שמיוחס לו גם ספר משלי, ממנו הציטוט על התחבולות, והוא גם זה שאמר עת מלחמה ועת שלום...
לדעתי מאד מאד קשור.
[ליצירה]
כמה טוב
שלא השארת אותנו עם שיר יחיד.
אני רק יכול להתחיל לדמיין אילו ייסורים מביאים לכתיבת כזה שיר.
כמה נוח לאותם שמשכילים להסתתר בתוך אותם דפים (ואכן אלפים הם, למי יש פנאי להרהורי כפירה).
כמו נוחה המילה "אש" על הטיותיה בהקשרנו זה...
חזק ואמץ.
תגובות